בימים מורכבים אלה של מלחמה מול חמאס והניסיון להוביל לשחרור יתר החטופים משבי חמאס, עולה השאלה כיצד בא לידי התנהלות ראש הממשלה בשלל הזירות, לרבות תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הפרשן לענייני ערבים אבי יששכרוף ('ידיעות אחרונות') הביע את דעתו על הדברים.
"נדמה היה לי לרגע שבפסגה בפריז בה יושבים לפחות שלושה נציגים ישראלים ומציגים בפניהם לכאורה מתווה מוסכם, ואנחנו שומעים שגם בצד הישראלי מקבלים את ההצעה פחות או יותר", טען. "אבל אז מתחילים לדלוף פרטים, ואותו אדם ששלח את הנציגים לפריז, כלומר רה"מ, חוטף רגליים קרות ואומר 'מה זה יעשה לקואליציה שלי?' השיקול הפוליטי מנחה כמעט את השיקול המבצעי, אני לא מדבר רק על הלחימה בעזה אלא גם על שחרור החטופים. כולנו מבינים שכדי לשחרר את כל אותם החטופים שנמצאים כרגע ברצועה נצטרך לשלם מחיר כבד, שחרור של אלפי אסירים. אז באוקטובר 2001 נתניהו ולא אף אחד אחר שחרר 1,027 אסירים בתמורה לחייל אחד, מה חשבנו שהולך לקרות כאן? בואו נהיה ריאליים ונפסיק לשקר לציבור, הולך להיות פה מחיר כבד".
בהמשך, הודה: "אני לא נגד להפעיל לחץ צבאי מול חמאס, אני חושב שגם הגמגום הזה שאנחנו שומעים ב־36 השעות האחרונות נובע מדבר אחד - הלחץ הצבאי באזור חאן יונס. אין לי ספק שזה חלק מהסיפור, אבל בואו לא נשלה את עצמנו. נתניהו שולח את האנשים הטובים ביותר שלנו כדי לנהל משא ומתן, מרמה לא רק את חמאס לכאורה, אלא גם את הציבור הישראלי ויתרה מכך את משפחות החטופים. אם המטרה שלך היא להשאיר שם את החטופים, תגיד לנו את זה. אם המטרה שלך היא להגיע לעסקה כלשהי, אז אתה מבין שתצטרך להתגמש. בסוף אתה מגיע למקבלי ההחלטות בדרג המדיני, שם יש איש אחד שבגלל החשש לגורל הקואליציה משחק את הדובי לא לא. הוא רק רוצה להישאר בשלטון ולשמר את השיפוץ בבריכה שלו בקיסריה. מה לעשות".
על הפשיטה בבית החולים בג'נין, אמר יששכרוף: "אף פעם לא פעלתי בתוך בית חולים, אבל במקומות אחרים, לא פחות מורכבים ומעניינים. אין ספק שהפעולה הזו גורמת לי לשקול את המשך דרכי ב'פאודה'. רואים עד כמה המציאות עולה על הדמיון. הם כבר עם הנשקים בחוץ, רצים במסדרונות, יודעים מי הם ומה הם. לפי הבנתי התכוננו למבצע הזה משהו כמו 24 שעות, זה היה מרגע לרגע, מגיעה אינדיקציה, מבינים שהחבר'ה בקומה 3 וצריך להגיע לשם".
עריכה: מיכל קדוש