ענף הבנייה, גרסת 2024
כיצד נראה ענף הבנייה בישראל אחרי משבר הקורונה ובצל המלחמה? • אהוד לביא שוחח עם המהנדס ישראל דוד על התחום הנוגע לכל אחד מאיתנו • פרק 01
ענף הבנייה משתנה ללא הרף בשנים האחרונות; הבנייה הופכת יותר ויותר מותאמת לתמורות הטכנולוגיות, לסביבה חדשות לבקרים, ולעולם העבודה שנראה אחרת לחלוטין בהשוואה לעשורים אחורה. כיצד מצליחים לקחת קרקע ולהפוך אותה לבניין שנבנה שיישאר יציב במשך שנים? מה טומן בחובו תחום הבנייה הירוקה? על כל שאלות אלו ועוד יספר לכם אהוד לביא מקבוצת א.צ טכנולוגיות מתקדמות לבנייה בפודקאסט החדש שלו 'מהנדסים בנייה'. בפרק הראשון שוחח לביא עם המהנדס ישראל דוד, ויחד ניתחו את הזירה הישראלית בהיבט של ענף הבנייה.
"ענף הבנייה בונה היום את ישראל של מחר", פתח אהוד. "אנחנו עדים לפרויקטים שטרם נראו בארץ כמו בעבר. תפתחות ענף הבנייה מחייבת אותנו גם בהתפתחות נושא התקינה, הכשרת העובדים והתאמת שיטות העבודה, לדרישות של מחר".
בתגובה, תיאר דוד: "מדינת ישראל נמצאת תחת איזשהו מוטיב כלכלי מרכזי שאין אותו באף מקום בעולם. אנחנו כל שנה נמצאים בגידול אוכלוסין של קרוב ל־250 אלף איש נטו שנכנסים למעגל הכלכלי. זה אומר שאתה צריך משרדים ל־50 אחוז לפחות - שני מיליון מטר מרובע של משרדים שיש לבנות בשנה. אנחנו לא בונים את זה".
"אין אף מקום בעולם עם גידול כזה באוכלוסייה"
"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", הודה. "אין אף מקום בעולם עם גידול כזה באוכלוסייה. זה אומר שיש דרישה לבניית משרדים, דירות, לתשתיות כלליות שמשרתות את אותה אוכלוסייה, רכבות, והקרקע אצלנו מוגבלת. אנשים רוצים לגור איפה שיש תרבות, קהילה. רוב האוכלוסייה מרוכזת מחדרה עד גדרה. ייש כמה שכבות שהן משפיעות על האיכות, הבטיחות וההתנהלות: משרד הפנים, מנהל התכנון, מייצר את תוכניות המתאר הכלליות, נותנות את המדיניות הכללית גם של תשתיות ושל נושא המטרו, זה ברמה הלאומית. זה לא זז מספיק מהר, כי כל פעם יש שר פנים חדש ומנהל תכנון חדש, ועד שהם נכנסים פנימה אז יש או מלחמה או קורונה, עובר זמן והם מתחלפים. בסופו של דבר הם לא מגיעים לטפל, הם מטפלים מהיום למחר ובבעיות בוערות. הגוף הזה אמור לחשוב רחוק, אבל לא נותנים לו, כי היום הוא צריך לטפל ביישובים בעזה, ותקנות לממ"דים, כל הזמן הוא בחלטורה".
בהמשך, הדגיש: "היו לנו חמש שנים קשות, התחלנו עם הקורונה שחשבו שזה סוף העולם, אחרי זה הגענו למלחמת אוקראינה־רוסיה שהשפיעה על כל העולם מבחינת המצב הכלכלי כי לא היה חומרי גלם, אוכל וחיטה. אחר כך הריבית עלתה ושיבשה את כל מדינת ישראל, ועכשיו אנחנו במלחמה. כלומר אלו 5 שנים שאתה כל הזמן צריך לאלתר בהן, ואין לך משאבים לטפל בראייה לטווח ארוך. בעוד 20 שנה נהיה 16 מיליון ואולי גם 20 מיליון, ואני לא רואה מהצד הממשלתי השקעה שמוכנים להשקיע במה שיהיה עוד 20 שנה. רוצים לגזור את הסרט מחר".
התעשייה מתקדמת - היכן תוכנית הלימודים?
"קח מהנדס שסיים 4 שנים בהצטיינות, תשאל אותו מה זה היתר בנייה? הוא לא יודע", אמר ישראל בסיום השיחה."הוא לא יודע מהי תוכנית בניית ערים, ולא משנה באיזו רמה, תכנונית, ביצועית, ניהולית, הוא מוגבל. באיגוד המהנדסים כינסנו את כל ועדי הסטודנטים מכל האוניברסיטאות, הזמנו אותם לארוחת צוהריים, ואמרנו להם 'בואו ניישר קו'. אנחנו בעצם מובילים את התעשייה קדימה".
עריכה: חרות עזאני ומיכל קדוש
