"איראן יושבת על חבית של אבק שרפה"
פרופ' דוד מנשרי ממרכז אליאנס אוניברסיטת תל אביב על משמעויות התרסקות מטוסו של הנשיא האיראני: "לא היה חוליה מרכזית בהתנהלות האיראנית"
הנשיא האיראני ראיסי נהרג יחד עם שר החוץ האיראני בהתרסקות מסוק. כיצד האירוע ישפיע על הלך הרוח במדינה? פרופ' דוד מנשרי ממרכז אליאנס אוניברסיטת תל אביב פרש את משנתו בנושא.
"בוא נשים דברים בפרופורציות, זה לא הנשיא הראשון שמסתלק מהזירה מכהונתו, זה הנשיא השלישי מתוך שמונה", הסביר פרופ' מנשרי בפתח השיחה. "איראן יודעת איך לצאת ממצבים כאלה, ההבדל הוא שהיחסים בין הנשיא למנהיג העליון באיראן מאוד מורכבים. אף אחד מהנשיאים לשעבר לא מקובל על חמינאי חוץ מנשיא אחד - הוא עצמו. בבחירות האחרונות הנשיא הקודם לא אושר כמועמד. הנשיא מסוף המאה הקודמת לא יכול להתמודד בשום בחירות".
פרופ' מנשרי המשיך והדגיש: "מה ההבדל הפעם? סוף סוף הצליח חמינאי לקחת מישהו שהוא יכול לסמוך עליו במאת האחוזים, לפחות זה הוכח עד יומו האחרון של ראיסי, ובשלב הזה של החיים של איראן, כשיש משבר של חוסר אמון של הציבור, במצב כזה של מצב כלכלי קשה מאוד, החלטות גורליות ושאלות של גרעין, מדיניות אזורית, ראיסי היה המשענת שלו. ראיסי לא היה מועמד אהוב על הציבור, גם אחוזי ההצבעה בבחירות שלו היו נמוכים מאוד, אבל הוא היה חזק מאוד בנאמנות, במסירות למנהיג העליון, ויש לו גם ייחוס משפחתי מאוד חשוב - חותנו הוא אחד האנשים הקרובים של חמינאי, שהוא גם נחשב למי שמועמד לרשת את חמינאי, אלא שדרך הנשיא ראיסי החותן קצת הוריד פרופיל".
עוד הבהיר כי "הוא לא יזם את המדיניות הזו, לא לא היה חוליה מרכזית בהתנהלות האיראנית, אבל הוא היה יסוד שקידם את הדברים האלה. יחד איתו נהרג עוד אחד, שר החוץ. הוא יותר דומה לסולימאני, והוא דובר ערבית רהוטה, היה אחראי על יחסים בין איראן והשלוחות. התפקיד הזה עבר ממפקד כוח קודס לשר החוץ, ומספר הפעמים שהוא ביקר בלבנון מאוקטובר יכול לסמן לך לאן האנשים האלה הלכו. כל הדברים האלה, השאלות היום הן שאלות כבדות משקל. יש פה ניסיון הידברות בין איראן לארה"ב בנושא הגרעין, שלא ברור עכשיו מה יהיה איתו".
"זה שמת מנהיג לא משנה בהכרח מדיניות", ביקש מגל לסכם את האירוע, ופרופ' מנשרי הוסיף: "בעיקר במקרה של איראן, שזה לא מנהיג. המנהיג העליון זה חמינאי, אחד מההנהגה לא בהכרח משנה מדיניות. איראן יושבת על חבית של אבק שרפה, המחאות באיראן לא הסתיימו. הגחלים לוחשות מתחת לפני הקרקע. מוקדם לדעת מה התגובה הציבורית, אבל יש אי נחת בציבור האיראני, וחמינאי שכל חלומו היה לבנות מורשת ולהנציח את המהפכה, הוא צריך עכשיו להתמודד עם בעיה שהוא לא חשב שזה חלק מהבעיות שיעמדו לפתחו בשעה כל כך מוקדמת".
עריכה: שני רומנו
