כשחושבים על גיור, בדרך כלל נוטים לחשוב על גיור כהלכה, הנחשב לארוך, מורכב, ולחזקתה של היהדות האורתודוקסית בלבד. אך לא כך הדבר, בייחוד לא בשנים האחרונות בפרק השישי של 'הרפורמיסטית' בהגשת עו"ד אורלי ארז־לחובסקי, שוחחה אורלי עם עורכת הדין ניקול מאור, מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים במרכז הרפורמי לדת ומדינה, ויחד ניתחו את האופן בו הגיור הרפורמי הפך לאפשרות מועדפת על ידי ישראלים רבים.
"גדלתי בידיעה שאני יהודייה, באים לבית כנסת פעמיים בשנה ביום כיפור וראש השנה וזה נגמר העניין", פתחה מאור. "יום אחד אחד החברים שלי הביא את חברה לא יהודייה לקהילה, ואחרי כמה שנים של מעורבות היא החליטה להתגייר. ראיתי איזה מאבק יש לה כדי להיכנס לעם היהודי, וכמה שאנחנו עושים לה חיים קשים: לשנות את כל מה שאת מכירה מהדת והתרבות שלך, ומאותו הרגע הבנתי שאלו בעצם הלוחמות והלוחמים האמיתיים שאני רוצה לעזור להם אם אני רק יכולה. כאשר עליתי ארצה והבנתי שיש מאבקים נוספים, גם מאבק של הגרים וגם של העולים החלטתי שזה מה שארצה לעשות כשאהיה גדולה".
כיצד נראה גיור ביהדות הרפורמית? "הדרך להפיכה ליהודי לא דרך קלה במובן שההליך ארוך ורציני, הוא דורש לפחות שנת לימוד, השתייכות לקהילה וללכת לתפילות בשבתות ובחגים", הסבירה. "אבל זה גיור שמתמודד עם המציאות כפי שהיא היום, ומאפשר לנשים ולגברים לשבת יחד ולהיות שיוויוניים. אין בזה שום הקלה, אלא רק התמודדות עם המודרנה, שזה מה המשמעות של להיות יהודי רפורמי, להיות יהודי בימינו. אתה צריך להתחייב לחיות חיים יהודיים, ויכול לבחור במצוות רק אחרי שיש לך מספיק ידע לדעת באילו מצוות לבחור. אתה יכול לבחור להיות עצמך ולחיות את אורח החיים הליברלי שלך, וגם להיות יהודי".
"הגיור הרפורמי מוכר לכל דבר ועניין", הבהירה בסיום הפרק. "מי שעבר גיור רפורמי יירשם כיהודי במרשם האוכלוסין, והוא יכול לעלות ארצה במסגרת חוק השבות. במשך תקופה ארוכה המדינה ניסתה בכל דרך אפשרית למנוע את ההכרה הזו, אבל בית המשפט היה בעמדה איתנה שאנחנו גרים במדינה יהודית הכוללת את כל זרמי היהדות, ולכן צריך להכיר בכל גיור שנערך בקהילה יהודית מוכרת. בעולם אידיאלי גיור הוא דבר אישי, ובמדינת ישראל הגיור מקנה גם מעמד מהותי של אזרחות. אנו לא עושים חיים קלים לאנשים במובן שלא נגייר אדם ללא מעמד בישראל. רואים עלייה בקרב אזרחים ישראלים שהגיעו לארץ בגלי עלייה ולא הוכרו כיהודים, ובחרו, מהרגע שראו שהגיור הוכר,להצטרף לעם היהודי באמצעות גיור רפורמי".
מאור אף תיארה את הלך הרוח הנוכחי והמלחמה הארוכה, שהשפיעה גם על הזירה הזו. "גם לצערי אחרי אירועי אוקטובר, הרבה מהחיילים והחיילות שהמשפחות שלהם הם אזרחים ישראלים אבל לא הוכרו כיהודים, באו אלינו כדי שלא יצטרכו להתמודד עם מצב בו יהדותם לא תוכר בעת צרה. הסיפורים שהכי נגעו לליבי הם של חיילים שלא היו יהודים על פי ההלכה, אבל זה לא עצר בעדם לשרת את המדינה והם ביקשו שהוריהם יצטרפו לתמוך בהם. כל ניסיון של המדינה לפגוע בהכרה בגיור שלנו הוא סכין בגב יהדות התפוצות, אין ספק שאנחנו שותפים שלהם והם שותפים שלנו. מאז 7 באוקטובר, ובכלל, רואים עלייה במספר האנשים שמתגיירים בחו"ל ורוצים לעשות עלייה. חשוב נמשיך לשמור על הקשר החיובי עם התפוצות בתקופה הזו. אנחנו אור לגויים שלהם, והם אור לגויים שלנו".
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש