העיתונאי עמית סגל חשף אמש (ג') את הפרשנות המשפטית שניתנה לצה"ל, שלפיה גם אם ייוודע מיקומם של מחבלים שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, לא יהיה ניתן לחסל אותם אלא אם הם חברים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי. אל"מ (מיל') עו"ד שרון זגגי פנחס ניתחה את הנושא מנקודת מבטה.
"הפרקליטות הצבאית לא יכולה לקבוע או להנחות במי מבצעים סיכול ממוקד. זאת החלטה של דרג צבאי-מבצעי ודרג מדיני", הבהירה.
לדבריה, הפרקליטות הצבאית יכולה רק להגיד מה מותר או מה אסור: "סיכול ממוקד אפשרי גם כלפי מי שאינו חבר בכוחות הסדירים והוא אזרח. זה מותר בשני תנאים: "אם הוא לוקח חלק ישיר בלחימה. כמו כן צריכה להיות סימולטניות: רק אם אותו אזרח עדיין משתתף בלחימה, וצריך להיות מידע כזה לצורך ההחלטה המבצעית", הסבירה עו"ד זגגי פנחס לאריה אלדד ובן כספית ב-103fm.
"צריך להבין שזה לא משפט פלילי, שבו צריך לאסוף ראיות פליליות", אמרה. "במקרה הזה גם חומרים מודיעיניים שאומרים שאדם מסוים קשור לעניינים מסוימים עשויים להספיק. כמו ששמענו למשל על הרופא שהחזיק חטופים - הוא נכנס להגדרה שאפשר לבצע בו סיכול ממוקד".
"הדרג המדיני מצהיר כל הזמן שכל מה שהוא עושה הוא בהתאם לכללי המשפט הבין־לאומי", הבהירה הפרקליטה את החשיבות שבקיום הכללים. "סיכול ממוקד הוא כלי מאוד מורכב, ובית המשפט העליון לא אסר לבצע אותו, אבל גם לא אישר אותו לחלוטין. הוא קבע כללים מאוד מגבילים לבצע אותו. זה הרבה יותר מורכב משפטית".
עריכה: אחיעד לוק
.