ישראלים רבים מוצאים הרבה ערך בהשקעה בתחום הנדל"ן. אך באופן מצער, גם בענף זה קיימים לא מעט עוקצים ותרמיות, שלעיתים שמים לב אליהן רק אחרי שהכסף כבר מושקע ומצוי בידי בעלי העסקים המפוקפקים. בפרק החמישי בפודקאסט 'בכר וקלינבוים', שוחחו עורכי הדין דניאל בכר וגיא קלינבוים על הסוגיה הנפיצה.
"אין שבוע לצערי שאני לא נתקל בכתבה בעיתון, או שמגיע אליי לקוח שמציג לי סיפור נורא שקרה לו בכל מה שקשור להשקעות בנדל"ן", פתח קלינבוים. "בגלל שהתחום לא מפוקח מספק בישראל, והמוח היהודי לטוב ולרע ממציא לנו פטנטים, חלק מסיפורים והפטנטים הם פתח לרמאויות. להפסיד כסף בעסקה זה לא בהכרח קורה כי עקצו אותך. בהרבה מאוד פעמים משקיעים מתבלבלים, אז ההפסד הזה, הכעס הגדול שיש להם ואי ההבנה בתחום גורמים להם לחשוב שהם נעקצו. הם כותבים פוסטים כועסים, רצים לעיתונות ולפעמים אפילו מגישים תביעות שמתבררות כתביעות שווא, וזה כי הם הפסידו כסף. הרבה חברות רציניות הפסידו למשקיעים שלהם כסף. כל מיני שינויים דרמטיים בשוק, רגולציה שהשתנתה, ריביות הבנקים שקפצו".
בתגובה, השיב בכר: "בעצם מדובר בחוסר מזל בהשקעות. זה חשוב כי בהרבה מאוד פעמים המשקיע הבודד שהפסיד את הכסף לא יודע לקחת אחריות. משקיע שבא 'לחיות את החלום' ולהרוויח, והפסיד, זה לאו דווקא עוקץ. לא כל כתבה או פוסט של אדם שהפסיד אומרים שיש פה עוקץ. אז מה זה כן עוקץ?".
"אין לזה סוף", השיב גיא. "זה תחום שהולך ומתפתח בישראל, בעיקר כי אין הרבה פיקוח. כמה מההונאות הנפוצות הן 'עוקץ הפירמידה' שמצא את דרכו גם לעולם הנדל"ן, וגם 'העוקץ הרומני' - הישראלים שנפגעו ממנו היו בעסקאות ברומניה. אלה נכסים על הנייר או קרקעות שנמכרות על ידי גורם מומחה שמאמן צוות מכירות מוצלח, ויודע לשכנע אותך היטב. הם גורמים לך להרגיש שאתה בין הראשונים, ואם לא תבצע את ההשקעה עכשיו תפספס משהו מיוחד. לוקחים ממך מקדמה גבוהה, והופ - נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה. 'עוקץ בחדרי חדרים' קורה בניצול אוכלוסיות סגורות ומוחלשות. זה קרה במגזר החרדי, שם הכל סגור ומסוגר. בעוקץ הזה הייתה קרן שפרסמה בכוללים שיש הזדמנות לרכוש דירה בתנאים מיוחדים, גרמה לתלמידי הישיבה לסמוך עליהם, ולבסוף לשים כסף. יום בהיר אחד הם קמו ונעלמו".
בסיום הפרק, הבהיר דניאל: "בסופו של דבר, שימוש באנשי מדיה ושיווק יחצ"ני אגרסיבי יכול להדליק נורה אדומה למשקיעים. היה לי לקוח אמיד ומוכר מעולם הנדל"ן שרצה לבצע עסקה גדולה בדרום הארץ עבור בניית מפעל גדול, והגיע אליו מישהו שהציג את עצמו כבעל קרקע דרך מישהו אחר שהוא מכיר. נוצרה ביניהם כימיה, וקיבלתי טלפון מהלקוח שביקש הסכם. הוא רצה שהחתימה תבוצע בשבוע הקרוב. תוך כדי הבדיקות הרגשתי שמשהו לא כשר קורה כאן. כל נסיון שלי להגיד ללקוח שיש בעייה נתקל בחומה מאחר והוא רצה את העסקה. משום שהתעקשתי שהבעלים של הקרקע יחתום על העסקה, מי שהציג את עצמו כמחזיק הקרקע בכלל לא היה הבעלים, אלא צד ג', והוא בכלל רצה לסגור קופון. חסכתי ללקוח שלי כמה מליוני שקלים".
עריכה: אחיעד לוק ומיכל קדוש