איתות מבאר שבע: אנחנו כאן
בניצחונה 0:3 על הפועל חיפה הוכיחה הקבוצה הביתית שיש לה מה להציע לליגה • הטור של דני דבורין
שלשום בערב (א') הגיע מבאר-שבע איתות ברור: אנחנו כאן. בניצחון הבית, 0:3 שהשיגה הקבוצה המקומית על הפועל חיפה, היא הפגינה את משחקה הטוב ביותר מזו תקופה ממושכת. לכן לחיפה לא היה שום סיכוי לצאת מטרנר אפילו עם נקודה אחת.
כאשר קבוצה מראה דומיננטיות לאורכו של כל המשחק, אי אפשר להתעלם ממנה, ומכאן גם התוצאה שביטאה נאמנה את יחסי הכוחות במגרש. הפערים בין השתיים הם, בראש ובראשונה, באיכותם של השחקנים, ובעניין זה לא יכול היה מאמן הפועל חיפה, רוני לוי, לעשות קסמים. היו אלה לא רק ה־11 שפתחו בהרכבים, אלא אף רמתם של המחליפים.
הפועל באר שבע נהנתה במיוחד מיכולתם של שלושה משחקניה: לוקאס ונטורה, אליאל פרץ וקינגס קנגאווה. שלושתם היו שלשום בדרגה אחת מעל כל האחרים, וחלקם בניצחון המשכנע היה גדול ומשמעותי. לוקאס היה בעל הבית במרכז המגרש בדרך שהזכירה לי במידת מה את תקופתו של ג'ון אוגו במדיה של הקבוצה. כמוהו גם פרץ שאף הבקיע את אחד משעריה. חברם, קנגאווה, הוא שחקן נפלא, שמעטים כמותו מצויים אצלנו בליגה. תנועתו, הבנתו את המשחק, שלא לדבר על שליטתו המושלמת בכדור, עשוהו לשחקן הטוב במגרש. הוא ראוי לציון 8 פלוס, ואם יתמיד באותה יכולת תהיה זו ברכה לקבוצתו.
כשנשמעה שריקת הסיום למשחק באיצטדיון טרנר, חשבתי גם על שחקני הפועל חיפה, שאמורים לעשות בלילה ובמורל ירוד את הדרך הארוכה מבירת הנגב ועד לחיפה. במרבית דקותיו של המשחק, חיפה כמעט ולא הצליחה לסכן את שער הפועל באר שבע.
הפעם המשחק היה גדול עליה, ואכן רוני לוי סיכם זאת במילים פשוטות: "הקבוצה הטובה יותר ניצחה". תחילה הוא חייב לעודד את שחקניו, משום שלא כל קבוצה היא ברמתה של הפועל באר שבע. בהמשך נכונה לו עבודה יסודית, ובזכות ניסיונו הרב כמאמן, יוכל רוני לוי לשפר את מערכיה. הליגה רק בתחילת דרכה, וההפסד הזה שנחלה הפועל חיפה הוא כבר נחלת ההיסטוריה.
