גם עולם המסחר השתנה לבלי היכר מפרוץ המלחמה. לא מעט מדינות החליטו לשנות את אופן ההתקשרות עם ישראל, כאשר ברוב המקרים זה בא לרעתנו. בפרק השמיני בפודקאסט 'בכר וקלינבוים', שוחחו עורכי הדין דניאל בכר וגיא קלינבוים על הסיטואציה שאילצה את היבואנים והיצואנים להתרגל למציאות חדשה לגמרי.
"בסופו של דבר בעולם המסחרי - זה נכון גם לדובאי ובחריין - אף אחד לא מעניין אותו מי הקונה מי המוכר, מי היצואן ומי היבואן", פתח עו"ד בכר. "בעולם המסחרי רוצים לעשות עסקים, להתקדם קדימה. ארדואן החליט לאסור בחוק סחר עם ישראל במהלך המלחמה. קיבלנו המון מאות פניות של יצואנים ויבואנים שמחפשים אלטרנטיבות שונות להתמודדות עם ההנחתה החדשה לפיה לא ניתן לבצע מסחר בין המדינות. קרתה פה השפעה רבת מימדים - השפעות על הסחר, הפסדים כלכליים, תחשוב על חוסרים במוצרים בסופרים. יש לכך לא רק השלכות מסחריות, אלא גם השלכות מדיניות, פוליטיות ואזוריות. מצאנו פתרונות עקיפים של פתיחת חברות בינלאומיות להרבה חברות ישראליות בקפריסין, מלטה, רומניה לא משנה איפה".
בתגובה, השיב עו"ד קלינבוים: "אין ברירה, לפעמים אתה צריך לספוג את השלכות המיסוי אם אתה רוצה להמשיך לשרוד ורוצה למצוא דרכים חלופיות להמשיך בסחר". "ההתאמות החדשות אמנם הורידו מהרווחיות של אותם יבואנים ישראלים, אבל לקוחות ישראליים, שניזונים על 80 אחוזים מהתוצרת בטורקיה ומקבלים פתאום את הסנקציה - זה יכול להיות גזר דין מוות לאותה חברה", הבהיר דניאל בתגובה. "זה דורש הקמת מערך, יצירתיות במסמכים לפעמים, זה אומר שצריך לפרוק בנמל ואח"כ לייצא אותו".
"מה שלימד אותי החרם הטורקי בעקבות מלחמת חרבות ברזל - זה קודם כל זה כן גרם לפגיעה משמעותית של יצואנים ישראלים שפעלו בטורקיה", סיכם דניאל את הפרק. "אבל אותה ירידה בהיקפי הסחר, ביטול חוזים פגיעה במוניטין ועלייה בעלויות הייצוא הכריחו את היצואנים והיבואנים הישראלים לחפש שווקים חלופיים תוך התמודדות עם כל מציאות עסקית מאתגרת. צריך לדעת שהתמודדות עם מציאות עסקית מאתגרת תמיד מביאה תוצאות טובות".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש