היום מציינים ברוסיה ובאוקראינה 1,000 ימים לפרוץ המלחמה. כמט שלוש שנים עברו מאז תחילת המלחמה, וההסדרה המדינית מצד שני הצדדים לא נראית באופק. על פי דיווחים, ארה"ב, בריטניה וצרפת אישרו לאוקראינה להשתמש בטילים ארוכי טווח, בעוד פוטין מימש את האיום שלו וירה על פי הדיווחים טיל היפר סוני לעבר אוקראינה. נינו אבסדזה, מומחית לענייני רוסיה, ניתחה את המלחמה מנקודת מבטה ואת ההסלמה הנוכחית.
היא מתרשמת מאוד מיכולותיו של נשיא אוקראינה: "הבחור המדהים הזה שהפך לילד של כל העולם, לפני שש-שבע שנים היה סטנדאפיסט, שחקן ומפיק. הוא מצא את עצמו די מהר כמעט במלחמת העולם השלישית. זו מלחמה בלב אירופה. במלחמה הזאת של קג"ביסט נגד סטנדאפיסט הוא עדיין מנצח, ומיום ליום זה נהיה הרבה יותר קשה. לפני שלוש שנים ביידן הציע להוציא אותו מאוקראינה ולהביא אותו לארה"ב. זלנסקי ענה לו: 'אני לא צריך טרמפ, אני צריך נשק'".
"פוטין משחק ב'תחזיקו אותי'"
אז מה הקגביס"ט, כלומר ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה רוצה? המומחית הסבירה: "ברוסית – ה'אמריקה פירסט' של טראמפ אומר: תעשו מה שאתם רוצים במרחב הפוסט סובייטי שלכם, אל תפריעו לי, ואני לא אפריע לכם. כל מה שפוטין צריך לעשות הוא לא לעשות כלום עד 20 בינואר. אם באמת וחלילה זה יגיע למימוש האיום הגרעיני שהוא משגר, אפילו דונלד טראמפ לא יצליח לסיים מהר את המלחמה הזאת, ובטח שלא לטובתה של רוסיה".
היא סבורה כי פוטין הוא שחקן רציונלי, למרות האמירות המתלהמות שיוצאות מכיוון מוסקבה: "במאה ה-21 אתה לא יכול להיות לבד, נקודה. הוא יודע איך לשחק, וכעת הוא משחק 'תחזיקו אותי' עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים. המלחמה הזאת פרצה בתקופה של ביידן בבית הלבן, והכוונות של האמריקנים היו מצוינות – לעזור למדינה קטנה יחסית לרוסיה, צעירה יותר, חלשה יותר, לעזור לדמוקרטיה חדשה במרחב הפוסט סובייטי. אבל אז בא פוטין ואמר 'אל תשחקו איתי, אל תלמדו אותי מה יקרה במרחב הזה שהיה שייך בעבר לברית המועצות'".
לדבריה, "הצפון קוריאנים הצטרפו ללחימה בתוך מחוז קורסק, שטח רוסי שהאוקראינים כבשו בקיץ, ובינתיים התברר עוד משהו חדש: בסופו של דבר סיום המלחמה יהיה תלוי בהסכם בין שתי מעצמות – רוסיה וארה"ב. מה שקורה עכשיו הוא מלחמה בין רוסיה למערב שמתנהלת באוקראינה, איפה שתושבי אוקראינה משלמים מחירים איומים. רוסיה נלחמת במערב, כדי שאוקראינה לא תהיה חברה בנאט"ו. רוסיה כמובן רוצה גם את חצי האי קרים".
לשם הבנת כוונות רוסיה צריך להבין את האסטרטגיה רבת השנים שלה. אבסדזה הסבירה: "מה רוסיה עשתה 300 שנה? בנתה לעצמה רצועת ביטחון בינה לבין המערב הקולקטיבי. סטאלין בוועידת יאלטה דרש וקיבל את מדינות מזרח אירופה כולה והפך אותן לברית ורשה – רצועת הביטחון של רוסיה מפני האויב הפוטנציאלי שהוא המערב הקולקטיבי. מאז כל מדינות מזרח אירופה רצו והצטרפו לנאט"ו, מה שרוסיה הרגישה הוא שרצועת הביטחון האחרונה בינה לבין המערב נשארה רק אוקראינה. מה זה רק אוקראינה, כשהיתה לך ברית ורשה כולה, והיא איננה? כמו שקנדי לא רצה טילים רוסיים ב-62 בקובה, ככה רוסיה לא רוצה טילים רוסיים באוקראינה. אבל אוקראינה היא מדינה עצמאית, והיא החליטה שהיא רוצה להתפתח, והיא רוצה להיות חברה בנאט"ו. אנחנו לא רואים שזה קורה מחר בבוקר".
"זה הזמן לא לשכוח שאוקראינה קיימת"
ואכן, רבים משווים בין המשבר הנוכחי לבין המשבר בין ברית המועצות לארה"ב בקובה. אבסדזה מצאה דומה ושונה בין הסיטואציות: "מה שקרה אז דומה ולא למה שקורה עכשיו. כמו שנשיא ארה"ב קנדי, בצדק רב מבחינתו, לא רצה לראות טילים רוסים לידו, היום פוטין לא רוצה לראות טילים אמריקנים באוקראינה או בתוך רוסיה. אז ב-62' היו שתי מעצמות, הן רבו וזה נגמר פחות או יותר בכלום, אבל נשארה מלחמה קרה. היום יש כאן שחקנית חשובה ששמה אוקראינה והיא משמיעה את קולה ואומרת: תצילו אותי, אני חיה אני נלחמת, ואל תשאירו אותי לבד ב-20 בינואר".
מסקנתה היא כזו: "זה אומר שכעת זה הסיכוי האחרון של זלנסקי להזכיר לעולם שיש כאן מלחמה, וזה הזמן לעזור ולא לשכוח שאוקראינה קיימת. יש לה שטחים שרוסיה כבשה, היא רוצה להיות חברה בנאט"ו, היא רוצה לראות שמענישים את רוסיה, וזה לא יקרה כל כך מהר".
עריכה: אחיעד לוק