ישראל השביעית?
האם ב־2025 עדיין ניתן לדבר על חלוקה של מזרחים ואשכנזים? • ד"ר אדם קלין־אורון, ד"ר גיא אבוטבול־זלינגר וד"ר סיגל נגר־רון עם התשובה • פרק 07
המושג 'ישראל הראשונה' נכנס אל חיינו ברוח סערה, מוסיף עוד ועוד חומר בערה להבדלים ההולכים וגואים בינינו, הישראלים, במהלך השנים האחרונות. אך האם מדובר בעוד ניסיון לפלג, או שמא בשוני אמיתי בין אשכנזים למזרחים בישראל של 2025? האם יש לנו כיצד להילחם באינספור ההבדלים? בפרק השביעי של 'יריב ראוי', אירח ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר בירושלים את ד"ר גיא אבוטבול־זלינגר, ראש החוג למדעי ההתנהגות ודיקן קמפוס בני ברק של המכללה למנהל, ואת ד"ר סיגל נגר־רון, חברת סגל בכירה במחלקה ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית ספיר. יחד, ניסו להבין היכן השד העדתי בימים אלה, ומה צופן לנו העתיד באשר לצביון הישראלי הרבגוני.
"היום נדבר על אי שוויון וריבוד בהקשר אתני", פתח ד"ר קלין אורון. " אם ננסח שאלה פשוטה, שלא לומר פשטנית - האם ישראל השנייה היא עדיין ישראל המזרחית? מהם ההבדלים בין אשכנזים למזרחים בישראל כיום? ואיך כל זה קשור להשכלה, גיאוגרפיה, תעסוקה, אמונה ודפוסי הצבעה? התופעה של ההסללה התרבותית, היא עדיין קיימת? היא עדיין בחיינו?".
ד"ר אבוטבול־זלינגר פתח בהצגת תמונת המצב בישראל כפי שהוא רואה אותה. "אגיד שהמציאות האתנית היום בישראל הרבה יותר מורכבת מהתמונה שמציגים לנו בשיח התקשורתי והשיח הציבורי, שלא כמו בעבר שהפערים היו מאוד גדולים בין מזרחים לאשכנזים, היום אנו יכולים לדבר על מציאות בה בתחומים מסוימים יש דומיננטיות אשכנזית, בתחומים מסוימים הפערים הצטמצמו ובתחומים מסוימים יש אפילו דומיננטיות מזרחית", הבהיר. "מצד אחד, כשאני מדבר עם מתבגרים במושבי דרום השרון, מושבים שהוקמו על בסיס מוצא אתני, אני רואה שיש שם גם גבולות סימבוליים, כלומר יש שם מרחבים שבהם מסמנים למתבגרים אם הם יכולים להיכנס או לא, אם המרחב הזה הוא מערבי או מזרחי. כשהגבולות הללו מופעלים, המתבגרים מפנימים את המושגים הללו וזה גורם להם לתחושת נחיתות וחוסר נוחות".
"מסכימה לכך שעושים שימוש פוליטי במזרחיות"
ד"ר סיגל נגר־רון הוסיפה: "אני אכן מסכימה עם הנקודה הזו שהמציאות מורכבת יותר ממה שמנסים לצייר לנו", והמשיכה: "אבל אני לא כל כך אופטימית כמו גיא, שמדבר אפילו על תחומים שיש בהם דומיננטיות מזרחית. אני כן מסכימה לכך שעושים שימוש פוליטי במזרחיות. אני שמחה שאנו מסכימים על הדבר הזה שהאתניות נוכחת גם היום, כי הרבה פעמים בשיח הציבורי נוח להכחיש את הדבר הזה. האתניות נוכחת, היא לא קשורה באמת לאיזשהי מהות אלא היא רק מסמנת. זה היה סימון, זה לא היה אמת, זו הייתה הבניה.
"איך מסבירים את זה ששני יו"ר הכנסת האחרונים הם ממוצא מזרחי?", שאל גיא. "איך אנחנו מסבירים את חיים ביבס, פנחס עידן, יפה בן דוד, דנה גיגי וכדומה? אין פערים של מעמד, של סגנונות חיים, ולכן הקטגוריה האתנית משתנה לחלוטין".
עריכה: אסף חרמוני ומיכל קדוש
