היישובים בגולן אשר גובלים עם סוריה חזו במחזה ההיסטורי של קריסת האויב שמעבר לגבול שאיים עליהן שנים. יהודה הראל, ממחדשי ההתיישבות היהודית בגולן בזמנו, שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103fm, ושיתף בשאיפות שלו לעתיד הרמה.
בפתח השיחה הוא הפתיע כשאמר: "אני לא רואה אתגר בגולן, שהוא שונה מהאתגר של כל תושבי מדינת ישראל. אנחנו חלק מהמדינה, ואין לנו אתגר מיוחד. יש לנו אתגר לחיות נכון, לעשות חקלאות נכונה, לעשות ישובים טובים, ולשאוף שתהיה לנו מדינה טובה".
גם השטחים החדשים שעברו לשיטת צה"ל לא מעוררים בו עניין מיוחד: "אנחנו לא צריכים לחפש הזדמנויות חדשות. אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו, ולשפר את החברה והמדינה שלנו".
האם השינוי הזה צריך להביא לגידול האוכלוסייה ברמת הגולן? נראה שהראל לא חש בצורך בכך: "אלה מונחים שעבר זמנם. אנחנו חיים בגולן כשהיתרון הגדול בו הוא השטחים הפתוחים. אתם במרכז הארץ תצטופפו, אנחנו נשמור על האזור שלנו כאזור של טבע וחופש. אני חושב שהאוכלוסייה שלנו צריכה להיות חזקה והחינוך שלנו צריך להיות חזק. העוצמה לא נמדדת במספרים של אוכלוסייה, אלא באיכות של החברה ושל בני האדם".
הוא חיזק את ידי צה"ל והדרג המדיני: "אני חושב שהצעד שישראל עשתה היה נכון. הפנמנו את זה שהעתיד הוא בלתי ידוע, וצריך להתייחס ליכולות של האויב, ולא רק לכוונות שלו, כי הוא בעצמו עדיין לא יודע מה יהיו הכוונות שלו. אין לנו חדשות ביטחוניות בשלב הזה".
בהמשך נשאל האם הוא או חבריו בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל התפנו מבתיהם במהלך הלחימה עם חיזבאללה: "במלחמה אף אחד לא ירד בקיבוץ שלי, מרום גולן. כולם נשארו, ולא דובר על אפשרות של ירידה".
לקראת סיום הריאיון, סיים הראל את עמדתו: "אני לא רואה אתגר התיישבות, אני רואה בעיקר אתגר לבנות נכון את החברה בישראל. הגדרתם אותי כפוליטיקאי, וקצת נפגעתי מזה. אני לא רוצה להיקרא כך. אנחנו צריכים לבנות את המדינה שלנו כמדינה דמוקרטית וחופשית, וזאת המטרה העיקרית. אנחנו מדברים לבנות את היישובים כחזקים שלא תלויים בתקציבי המדינה, אלא בעבודה ביכולת של התושבים".
עריכה: אחיעד לוק