"בסוגיות גורליות, חובת האזרח לקחת את החוק לידיים"
פעיל ההתיישבות אלישע ירד על מושג 'נוער הגבעות', על המתרחש על אותן גבעות הלכה למעשה, ועל הקשר של כל זה למציאות ולהתנהלות הממשלה • פרק 10
רבות דובר על נוער הגבעות. אך מה משמעות צמד המילים הזה? האם הבנו אותו לא נכון כל השנים? בפרק העשירי בפודקאסט 'שטח B', אירחו מרב מילר, זאב אפשטיין ואייל תורג'מן את פעיל ההתיישבות אלישע ירד, ושמעו כיצד נראית הדינמיקה באותן גבעות, ומה מכל מה שאנחנו שומעים הוא בגדר מיתוס.
"אתה אלישע, אתה בעצם נוער גבעות", פתחה מרב את השיחה. "מה זה נוער גבעות? איך אתה רואה את זה? כי אנחנו מכירים את זה, אני אגיד בזהירות, פלילי ושלילי". בתגובה, השיב אלישע: "דבר ראשון, אני לא קורא לזה נוער אלא ציבור הגבעות, אני אגיד לכם גם למה - הגבעות זה שם קוד לנקודות התיישבות חדשות. לצערנו ממשלת ישראל ב־30 השנים האחרונות לא מקימה יישובים מיוזמתה. גם את היישובים הראשונים ביו"ש היא לא הקימה, ומתישהו היא עלתה על הגל והתחילה להקים מיוזמתה, כולל ממשלות העבודה והשמאל, שהקימו ביו"ש. מתישהו זה הופסק. קמו אנשים, לרוב מהציונות הדתית, ואמרו 'אין לנו פריבילגיה לעצור כאן, אסור לנו לעצור את ההתיישבות איפה שהיא היום. צריך להתקדם קדימה ולהקים נקודות התיישבות חדשות נוספות, כאלו שישתרעו על שטחים בצורה נרחבת יותר'. אז מה זה בעצם גבעות? יישובים חדשים".
"אז מה שאתה אומר זה 'בואו נתיישב במקומות לא חוקי ונעשה דברים שאסור, בסוף זה יקבל לגיטימציה'?"
ירד הסכים, והבהיר: "בדיעבד של הדיעבד את צודקת לגמרי. מדינת ישראל הייתה אמורה לקחת אחריות על שטחי יו"ש, ולהחליט מה היא עושה שם, להחיל ריבונות ולהתיישב שם בצורה רצינית עם תוכניות והכול. אבל מדינת ישראל במשך יותר מ־50 שנה ממלחמת ששת הימים, מאז ששיחררנו את השטחים, היא מסרבת להחליט מה היא רוצה לעשות איתם. היא לא מחילה ריבונות, לא מקימה מדינת פלסטינית, אלא משאירה שלטון צבאי ומסרבת להכריע. אם לא קורה כלום עם השטח, אז יש את הצד השני - הערבים שרצים למדינת פלסטינית. אנחנו לא מצפצפים על החוק, החוק מבחינתנו הוא דבר שאנחנו שומרים מכל משמר. בדברים וסוגיות גורליות, כמו למשל 'האם תקום כאן מדינת טרור פלסטינית צמודה או לא' או 'האם שטחים ענקיים מארץ ישראל יישארו בידיים יהודיות או לא', ומדינת ישראל מגמגמת לגביהם במשך עשרות שנים, אנחנו באים ועושים את זה בדיוק כמו האנשים שחוסמים באיילון וזה לא חוקי".
"בסוגיות גורליות חובתו של האזרח לקחת את החוק לידיים", טען. "עד כמה זו סוגיה משמעותית ונכונה? כיום רובו של עם ישראל תומך ברמה כזו או אחרת בהתיישבות ביו"ש. כמות חברי הכנסת שקוראים לפינוי של כל יהודה ושומרון מסתכם בחברי הכנסת הערבים ואולי מרב מיכאלי - היום אף אחד לא מדבר על זה". "ה'אבל' הוא קודם כל באיך שאתה מציג את זה", טען אייל בתגובה לדבריו. "בלייצר לי פה סיפור אלטרואיסטי של בן אדם שיצא בייסורים מהמשק שרצה להיות בו אל הדבר הזה. פה אני מאבד אתכם, פה אני באיזשהו מקום קולט שמבחינתי מתפתחת פה קנאות, שמקבילה לקנאות הערבית, כמו פעולות שנאה, שאין בהן סבלנות, אתה לא מקבל את האחר גם אם הוא מהשבט הסמוך אליך".
בסיום הפרק, הדגיש אלישע ירד: "ציבור הגבעות הרים את דגל ההתיישבות בשטחים הפתוחים ביו"ש מחוץ לגדרות היישובים, לפני כולם ובזמן שהנהגת ההתיישבות הוותיקה נכנסה בנו בכל הכוח ולעגו לזה. הם אמרו שצריך לעבות את היישובים הקיימים. כמות השטח שייתפס זה מה שיכריע את גורל ההתיישבות, ואם לא נהיה בין היישובים, ונצא וניקח אחריות - תקום כאן מדינה פלסטינית".
עריכה: עומר אוקון ומיכל קדוש
