שליטה זה שם המשחק
המאזינה, אם לילדה צעירה, שיתפה בדפוסי ההתנהגות השתלטניים שלה: "יש לה התקפי זעם" • המומחית: "נשמע כמו אובססיביות, זה זולג לשטחי החיים שלה"
המאזינה, אם לילדה צעירה, התייחסה לקשיים האישיים בבית עם ילדתה הצעירה. "היא מבקשת מאיתנו להזמין ילדים ולשחק ילדים. בגן יש התקדמות, אבל כשאנחנו פוגשים את הילדים האלה זה לחץ וחרדה", אמרה.
הוסיפה וציינה: "היא ישר אומרת: 'אני לא רוצה שהוא יהיה פה', 'אני רוצה הוא יילך', היא רוצה להרביץ לו, יש לה התקפי זעם. אכפת לה מדברים של מבוגרים, איפה אנחנו מחנים את האוטו ומי יישב איפה בשולחן. יש עוד ילד קטן אבל התקפי הזעם היו עוד לפני שהוא נולד".
דליות ניסתה לפענח את הבעיה מנקודת מבטה. "מה שאני קולטת כאן זו ילדה שלא יכולה שיקבעו עליה. זו ילדה שיש לה צורך מאוד חזק בשליטה, היא כל היום עסוקה בלהוכיח לכולם שאף אחד לא קובע עליה", הסבירה דליות. "עכשיו עולה השאלה, מה אני עושה עם הילדה כדי ללמד אותה שאין טעם בהתנהגות הזו? מה אני עושה? מאידך יש פה משהו שזולג יותר ויותר".
"מצד אחד יכול להיות זו ילדה עם טמפרמנט כועס, נשמע כמו אובססיביות. מצד שני, זה הולך וזולג לכל מיני שטחי חיים שלה. היא רוצה לשחק עם חברים ולא יכולה. אני רוצה לבדוק עם אין פה סוג של לקות, תפקוד גבוה על הרצף", ניתחה בהמשך את הסוגיה.
