"אנחנו מנסים להחזיר את התמימות הזאת, את הביחד"
שני מלמד ניצן, יוצרת הגרסה החדשה של 'שכונת חיים' שעולה ב'כאן חינוכית': "רציתי לשמור על נוסטלגיה, אבל עם סיפורים מעודכנים"
סדרת הילדים המיתולוגית 'שכונת חיים' שליוותה את ילדי ישראל בשנות ה-70 וה-80 עולה בעיבוד חדש ב'כאן חינוכית'. איריס קול שוחחה עם יוצרת הסדרה והתסריטאית הראשית שלה, שני מלמד ניצן ב-103fm, ותהתה האם נותרו היום ילדים כמוך וכמוני.
היוצרת התוודתה בפתח הראיון איך היא חשה כשהיא נגעה בקלאסיקה שכזו: "זה מאוד קשה, בחרדת קודש. אני בת 50, ראיתי את שכונת חיים בילדותי, הייתי עושה את עצמי חולה כדי לצפות בסדרה הזאת".
היא פירטה: "הפלאפונים הרגו את הסיפור, אז אנחנו מוצאים דרך לעקוף את זה. הבן שלי, גם מסתובב עם חברים, אלה הרגעים הכי כיפים שלו, עושים צחוקים בשכונה. יש כל מני קהילות בכל מיני מקומות. אני חושבת שזה אפשרי עם הגיוון והרב תרבותיות בסדרה הזאת, כולם מקיימים יחסים כמעט משפחתיים בגלל הקרבה הגיאוגרפית. זה יכול לעבוד".
היא מאמינה בגיל הצעיר: "ילדים - הלב שלהם פתוח, גם אם הסגנון אולי קצת תמים ונוסטלגי. רציתי לשמור על נוסטלגיה, אבל עם סיפורים מעודכנים, אלה לא מערכונים דידקטים ולא בשחור לבן".
וכן, גם ב-2025 יש חיי שכונה. "זה קורה בשכונה עם המרפסות האלה כשכולם מכירים את כולם. יש בעל מכולת וספרית, בעלת מסעדה, שוטר קהילתי", אמרה.
השאלה המתבקשת היא אם דור הילדים של היום יזדהה עם סדרה כמו 'שכונת חיים'. היא מאמינה שכן: "לא היה אז נטפליקס, לא טיקטוק ולא אינסטגרם. זה חלק מהדברים שאנחנו מנסים להחזיר בסדרה הזאת: את התמימות הזאת, הביחד. איפה היינו? היינו למטה. 'איפה את?' - 'אני משחקת למטה'.
"אלה באמת היו ילדים כמוך וכמוני"
כילדה לא הכרתי את האג'נדה המזרחית שהייתה מאחוריה. לא אמרתי לעצמי: 'בואי נראה סדרה על מזרחים', אלה באמת היו ילדים כמוך וכמוני. עמדו אנשים עם אג'נדה ברורה להראות מזרחים על המסך, אבל הוא הפך למשהו נורמטיבי שהוא הרבה יותר גדול מזה, עם כל השירים ועם עפרה חזה", הוסיפה מלמד ניצן.
