"אנשים לא יכולים לחיות בלי תקווה או תחושת משמעות"
מירב לשם גונן, אימה של רומי ששוחררה משבי החמאס, סיפרה על הדרך הלא פשוטה שעברה: "אי אפשר להסביר את הצלקות שנשארות"
מירב לשם גונן, אימה של רומי ששוחררה משבי החמאס, שוחחה היום (ה') עם ליאת רון ב-103fm על התקופה ועל הדרך הלא פשוטה שעברה.
תחילה סיפרה מירב על ההחזרה של רומי ועל החוויה המרגשת והכואבת בו־זמנית: "כשרומי הושבה זאת הייתה ההשבה הראשונה בהסכם השני. היה בלגן לא נורמלי, סיטואציה קשה מאוד ששודרה לכל העולם, וזה היה מאוד שונה מעכשיו וגם העובדה ששם לא ידענו מי יוצא, רק כמה שעות גילינו את השמות. זה היה מאוד מטלטל. אנחנו סופרים את הימים שהיא פה להעריך כל יום לעומת הימים שהיא לא הייתה".
היא תיארה את האתגרים בשיקום: "יש עוד דרך ארוכה לשיקום לכולם, לא רק לרומי שלי שנאלצת לעבור ניתוחים מורכבים, זה שיקום לכל החיים. אי אפשר להסביר את הצלקות שנשארות. אנשים רוצים לראות שאנחנו בסדר ושעברנו את זה, אבל אף אחד מאיתנו לא יהיה בסדר, ואי אפשר לחזור לשגרה. אני מקווה שנקום כל בוקר ונזכור את הזכות שיש לנו להיות פה וגם את החובה שלנו לתקן".
עוד הוסיפה על תחושת המשמעות והתקווה, איך למצוא כוח להמשיך: "אני חושבת שזה מה שמחזיק אותנו, לראות את התקווה לאורך כל הדרך. אנשים לא יכולים לחיות בלי תקווה או תחושת משמעות. זה מה שעשינו גם כמשפחה, מצאנו את המשמעות שלו בתוך הסיפור הזה. צריך לייצר את המשמעות מחדש, מה אפשר לשפר, במה אפשר לטפל, מי אני בתוך הסיפור הזה, מה קרה לנו פה ואיך בודקים שזה לא יקרה עוד הפעם. יש פה עם מדהים. אנשים מדהימים. אני רואה אנשים שעוברים על פני ואת האכפתיות ואת שותפות הגורל, אז יש תקווה".
על האתגרים בהסתגלות לחיים החדשים והנתינה למשפחות השורדים והחללים סיכמה: "אם זה היה קשה עד עכשיו זה לא פחות מאתגר, ועם זאת יש עם מה לעבוד, בטח עם המשפחות שקיבלו את האהובים שלהם בחיים. הרבה ענווה, הם שרדו מה שאף אחד מאיתנו לא שרד. זה אומר שיש להם כוחות מטורפים. אנחנו שם עבורם לתת להם את הכבוד הראוי שהם עשו הכול כדי לשרוד, וזה משהו שאף אחד מאיתנו, אני מקווה, שלא יחווה. הרבה הכלה והבנה ושנבין שאנחנו לא יודעים הכול, ושנעשה את ההכי טוב שאנחנו יכולים. למשפחות החללים אין לי מילים לנחם, והלוואי והיו לי. הלב איתם ואנחנו ביחד איתם, אנחנו רק יכולים להשתדל להיות עבורם".
