"היינו בשוק, לא הבנו מה קורה"
סמ''ר ע', לוחם סיירת גבעתי, סיים טירונות ומצא את עצמו בתוך הלחימה והכוח המשמעותי הראשון שנכנס לנחל עוז: "התאמנו בשביל הרגע הזה"
סמ''ר ע', לוחם סיירת גבעתי, שוחח היום (ה') עם ליאת רון ב-103fm על השבת השחורה שבה מצא את עצמו עמוק בתוך הלחימה - בכוח המשמעותי הראשון שנכנס לנחל עוז.
תחילה תיאר את ההוראה להתייצב במהרה: "קיבלנו כל הצוות הודעה מהמפקד להגיע לבסיס כמה שיותר מהר, לא ידענו אם יקראו לנו כי רק סיימנו את הטירונות. מצאתי את עצמי ברכב עם אחד מהחברים שלי מהצוות, ואספנו עוד כמה חברים מהדרך. הגענו לבסיס במשמר הנגב, שם פגשנו את המפקדים שלנו ואמרו לנו כמה שיותר מהר להתארגן על ציוד ועל אוטובוס שנוסע דרומה לכיוון נחל עוז".
עוד הוסיף על ההגעה לנחל עוז ועל המפגש עם המלחמה פנים מול פנים: "אני פשוט זוכר שראיתי מלחמה, אני זוכר שאמרתי לעצמי 'ככה נראית מלחמה'. בנחל עוז ראיתי מלא שרפות ועשן, כשירדנו מהאוטובוס שמעתי יריות וכדורים שורקים בכל מקום. אני זוכר את מסוקי הקרב שהיו מעל הראשים שלנו. והיינו בשוק, לא הבנו מה קורה".
על המשימה החדשה במוצב כיסופים ועל ההכנה למלחמה אמר: "אני זוכר כשירדנו מהאוטובוס, המפקד אמר לנו 'בשביל זה אנחנו עשינו את כל הטירונות והתאמנו בשביל הרגע הזה', שזה התפקיד שלנו כלוחמים ובגלל זה התאמנו ועברנו את כל הדברים הקשים שעברנו, שנהיה מוכנים ונהיה לוחמים בשביל הרגעים האלו. יצאתי מנחל עוז יום למחרת, קיבלנו משימה למוצב כיסופים, מוצב שגולני ישבו בו וחטפו מכה מאוד חזקה, אז קיבלנו את המשימה לעזור להם".
"ביקשתי את השיר של בית הבובות 'אתם תשבו ואני אספר', כי זה שיר שמדבר על החלפה של תקופה, על איך שזמן עובר ואנשים משתנים. זה שיר מאוד יפה בעיניי שמדבר על הזמן עצמו", סיכם.
