סדר בתחליפי הסוכר
מאזינה התקשרה לתוכניתה של ד"ר רוזמן כדי להבין אחת ולתמיד: האם הממתיק שהיא קונה בטוח לשימוש, ומה ההבדלים בין הסוגים השונים?
מאזינה התקשרה לתוכניתה של ד"ר מאיה רוזמן ב־103fm כשהיא מבולבלת מרשימת הרכיבים שעל אריזת הממתיק שלה: "כתוב כאן דקסטרוזה, זה לא סוכר לכל דבר?" ד"ר רוזמן עשתה סדר בין סוגי הממתיקים השונים.
ד"ר רוזמן הסבירה את האמת מאחורי חומרי המילוי: "הסוכרלוז עצמו כל כך מתוק, שאם היו שמים בשקית רק את החומר הטהור, היית בטוחה שקיבלת שקית ריקה. כדי ליצור נפח, היצרנים מוסיפים 'דקסטרוזה', זה אכן סוג של סוכר שנטחן דק מאוד, אבל הכמות שלו זניחה לחלוטין. אם רשום 3 קלוריות לשקית, זה לא ישפיע על הסוכרת וזה בסדר גמור לשימוש".
בהמשך השיחה, עברו השתיים לסקור ממתיקים נוספים, שם ד"ר רוזמן כבר הייתה הרבה פחות סלחנית: סכרין? "הכי גרוע שיש. טעם של פלסטיק וחשוד כמסרטן". אריתריטול? "לא מומלץ בכלל מבחינתי", וחומצה בנזואית - "זה חומר משמר שנמצאו לו תופעות לוואי בכמויות גדולות. אני משתדלת להימנע ממנו גם בכמויות קטנות. עדיף לחפש סוכרלוז נקי מחומרים משמרים".
בסיום השיחה, המאזינה ביקשה לדון על כמויות החלבון בארוחות שלה. ד"ר רוזמן סיפקה את המספרים שכולנו צריכים להכיר: בביצה אחת תמצאו בין 7 ל־10 גרם חלבון (תלוי בגודל הביצה), ובמנת דג סלמון מדובר בכמות מרשימה של כ־40 גרם חלבון למנה ממוצעת.
