הצלחה, קווים לדמותה
רשא חולי, מנכ"לית שתי חברות בתחום הביומד, ופיראס קסמוז, משנה למנכ"ל 'קינגסטור', הביאו את סיפורי ההצלחה שלהם וסיפרו על האתגרים שבדרך • פרק 08
צעירים וצעירות מהחברה הערבית ניצבים בפני תקרת זכוכית בעיקר סביב קבלה למקומות עבודה, והתקדמות במישור המקצועי. בפרק השמיני בפודקאסט 'תוצרת מקומית' בהגשת שאדי חדאד, מנכ"ל 'קו אימפקט', אירח שאדי את רשא חולי, מנכ"לית שתי חברות בתחום הביומד, ולצידה פיראס קסמוז, משנה למנכ"ל 'קינגסטור' ובעברו בתפקיד בכיר באוצר, ושמע את סיפורי ההצלחה שלהם, ומה היו האתגרים שבדרך.
"כשסיימתי את הטכניון ידעתי שאני רוצה לנהל מפעל וקווי ייצור - הרבה אמרו שאת נכנסת לעולם גברי ואין הרבה נשים בתפקידים האלה", סיפרה רשא. "אמרתי 'טוב, אהיה הראשונה'. אני חושבת שהאמונה היא הדבר הראשון שעזר לי לסלול את הדרך. הגעתי לראיון עבודה, התמודדו מולי מס' אנשים והיו דרישות לניסיון - ולי לא היה. בסוף החליטו לבחור במישהו אחר, התקשרו אלי ואמרו שמועמד אחר לקח את התפקיד בגלל הניסיון".
לדבריה, "החלטתי באותו רגע שאני מחפשת מי מנכ"ל החברה, שעל תפקיד בה אני מתמודדת, הרמתי טלפון וביקשתי הזדמנות לפגוש אותו. הוא אמר לי שהוא לא מראיין אנשים ושיש היררכיה'. אני חושבת שהדבר שעזר לי מאוד הוא לא להתעקש על מה שחסר לי, לא להתעכב על זה בכלל, אלא לחשוב שדרך עבודה קשה והתמדה זה מה שעזר לי לסגור את הפערים.אני תמיד חושבת שבחברה הערבית צריך להשלים שנקודת היציאה למרוץ היא כמה צעדים אחורה. חזרתי הביתה, התחלתי לחשוב מה אני עושה במשכורת הראשונה אבל גם התחלתי לחשוב על התפקיד הבא. בשיחת תיאום הציפיות כבר אמרתי שאני רוצה להיות סמנכ"ל התפעול בגיל 30, הייתי אז בת 22. החלומות כבר התחילו להתגלגל לי בראש ולא פחדתי להגיד אותם בקול רם. לא פחדתי לבקש ולהגיד שאני צריכה עזרה כדי להיות סמנכ"לית בעוד X שנים, לבקש עזרה מאנשים שצריך ולעבוד קשה".
פיראס הציג גם הוא את סיפורו, ותיאר: "בזמנו זה היה לפני עשר שנים, היה כנראה שהתחיל השינוי הארגוני בחברה שלא ידעתי עליו - גם החברה כנראה לא כל כך ידעה עליו. זה התחיל בזה שתפקיד בכיר ראשון, מחוץ לחברה ולמשפחה אחרי המנכ"ל הייתי אני. נגיד היום מתוך ששת הסמנכ"לים שיש היום, אני הייתי מאז אז בדיעבד זה היה תהליך שינוי ארגוני שהתפתח והיה לי מאוד קשה. הייתי הוירוס הראשון שנכנס לחברה, וזה הגיע לכך שתוך שלושה חודשים רציתי לעזוב. דיברתי בשפה אחרת, מושגים אחרים, תהליכים אחרים. אני דיברתי בצפון, והחברה ובצדק דיברה רק על עגבנייה ב־1.90 ש"ח, כי זו הייתה רשת קמעונאות מזון. עד שאני התרגלתי אליהם והם אליי".
בהמשך שיתף על הקשיים שחווה: "הקושי העיקרי היה בזה שהם לא מבינים אותי. חברה קטנה יכולה לקפוץ מעל תהליכים מסוימים ולעשות קיצורי דרך. כשאתה בא לחברה, שאתה רוצה להפוך אותה לגדולה עם 1000 עובדים, זה חייב לעבוד לפי הספר. אתה לא יכול כבעלים, מנכ"ל או סמנכ"ל להתייחס ביום יום בבקרות הכי קטנות שיש כי יש לך מלא כאלו - לעשות את הסוויץ' הזה לקח לי הרבה שנים. אם אחזור לתחילת דרכי ב־'KPMG', זה משרד רואה חשבון בינלאומי, וזה לכשעצמו לפתוח לך דרך ואתה חיב להתחיל בגדול לדעתי".
"זה פור אדיר שאתה מתחיל במקומות גדולים וגלובליים, זה ייפתח לך עוד הרבה בהמשך", הדגיש. "הייתי שם, הצטיינתי שם וכשבאתי לצאת לחברות העסקיות, ריאיון אחד לא היה לי מהעשרות ששלחתי. לא התייאשתי אז חיפשתי בממשלתי, שם היו תקנים של בני מיעוטים ופריבילגיות ואמרתי 'נתחיל מזה'. החלום שלי לא היה להגיע לממשלה, אלא להגיע לתפקיד סמנכ"ל כספים בחברה עסקית, אבל אמרתי אם לא בדרך הישירה אז נתחיל לעקוף נלך לממשלה ומשם אולי יתפתח משהו. קודם כל להצטיין, דבר שני לא לוותר, ואז לא היו את הנתונים של היום, בקושי אינטרנט היה".
