"אם נתניהו חכם, הוא לא יקיים את הבחירות באוקטובר"
שירית אביטן כהן ('ישראל היום') ו-חן ארצי סרור ('ידיעות אחרונות'), שוחחו על משמעות הפרוטוקולים ממלחמת חרבות ברזל: "לא כדאי לקרוא את זה לבד"
פאנל הפרשניות: שירית אביטן כהן ('ישראל היום') ו-חן ארצי סרור ('ידיעות אחרונות') שוחחו סביב משמעות הפרוטוקולים ממלחמת חרבות ברזל והצורך בוועדת חקירה - וכן התייחסו גם לסוגיית התקציב, חוק הגיוס ואפשרות לבחירות מוקדמות.
חן ארצי פתחה והרחיבה על משמעות הפרוטוקולים והצורך בוועדת חקירה: "ברור שכל אדם מגבש את דעתו הפוליטית לאור כל אירוע ה-7 באוקטובר. להציג את העובדה שלפרוטוקולים הללו אין משמעות - זה עוול. לא כולם יודעים הכול, כל הזמן יוצאים עוד ועוד חומרים חדשים, והמשמעות של ועדת חקירה היא שהיא תעשה איזשהו סדר, ותיתן פרספקטיבה, ויש לה סמכות לשאול שאלות קשות שהיום אף אחד לא שואל. יכול להיות שאם השאלות הקשות יישאלו, ולא כל דבר יהיה תדרוך 'מטעם', אנחנו נגלה עוד דברים מאוד משמעותיים. והגילוי הזה הוא לא רק לשם עיצוב דעה פוליטית, הוא בראש ובראשונה לשם עיצוב מדיניות הביטחון העתידית של מדינת ישראל. אנחנו שוכחים את זה".
שירית אביטן, הצטרפה ודיברה על התגבשות הנרטיב הציבורי, אחרי המלחמה: "מרגיש לי שכבר הכול בחוץ, ואנחנו מנהלים את הדיון הזה מאוחר מדי, כי כל אחד עיצב את הנרטיב שלו כמו שהוא רוצה להתייחס למלחמה הזאת, בטח אנשי מערכת הביטחון שתדרכו והיו שם על כל דפי העיתונים, ובטח ראש הממשלה עם 55 העמודים שהוא הוציא רק לא מזמן. כשהמלחמה מתרחקת, ואנחנו מגיעים לבחירות שלוש שנים אחרי, אז הזיכרון של הציבור כבר התגבש סביב מי אחראי ומה היו הכשלים. וכשתבוא ועדת החקירה לעשות את הדברים האלו, יש לי הרגשה שזה יהיה טיפה מדי ומאוחר מדי".
"יש מישהו שיש לו מוטיבציה לספר מה קרה פה באמת"
חן ארצי סרור דיברה גם על הערך הציבורי והמוסרי של חקר האמת: "פוליטית זאת עסקה משתלמת. הפרשנות הפוליטית יכולה להישען על תפיסה ערכית. גם אם פוליטית המהלך הזה ישתלם, אז ערכית בטווח הארוך הוא לא ישתלם. אף אחד לא רוצה להתעורר לטבח הבא. זה נכון לראשי מערכת הביטחון, נוח להם בכל מיני צורות להמשיך ולתדרך ולא לענות על שאלות קשות שחובה לשאול אותן. העניין של להשאיר בתוך סדר היום הציבורי את הדרישה לחקר האמת הוא דרישה חיונית ומהותית. כשאנחנו פוגשים את האנשים שנפגעו ב-7 באוקטובר, חלק מתהליך השיקום שלהם, וההחלמה שלהם, והאפשרות לגבש אמון מחדש ולבנות פה חיים כמו שצריך, זה לדעת שיש מישהו שיש לו מוטיבציה לספר מה קרה פה באמת. בעיניי זה לא פחות חשוב".
בהמשך, דיברה שירית אביטן על ההתמודדות האישית והמשפחתית עם נפילתו של יאיר אביטן: "השבוע דיברה איתי אמא שכולה, ושאלה אם כדאי לה לקרוא את ה-55 העמודים האלו, ואמרתי לה שלא כדאי לה לקרוא את זה לבד. כי זה שורט את הנפש לראות איך כולם היו שם, כולם ראו את תמונת המצב, והתעלמו ממנה לחלוטין, ופרשו אותה הרחק מהמציאות, וברחו ממלחמה, וקיבלנו טבח. וזה באמת שורט את הלב. במשפחה שלי מסתכלים על המלחמה קדימה. מבחינתנו יאיר יצא לקרב להשיב את הביטחון, כדי שסבא וסבתא שלו יוכלו לחיות בשדרות בצורה נורמלית ושפויה. והמלחמה לא אמורה להסתיים בוועדת חקירה ממצה, היא אמורה להסתיים בניצחון ובביטחון, ושהמוות שלו ושל אחרים לא היה לשווא. ושבאמת יהיה לזה סוף".
"כרגע לראש הממשלה ולקואליציה, מלבד הסיעות החרדיות, אין עניין לקדם את חוק הגיוס"
על חוק ההסדרים והתקציב, חן ארצי סרור אמרה: "נתניהו בונה על זה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו זה לצאת לבחירות כשלא עבר חוק. הציבור לא יסכים לחוק השתמטות, זה לא יעבור חלק בגרון. לדעתי כרגע לראש הממשלה ולקואליציה, מלבד הסיעות החרדיות, אין עניין לקדם את החוק".
אביטן הוסיפה על עמדת החרדים ועל האפשרות לבחירות מוקדמות: "החרדים הם שאלת המפתח פה. הוא סחב אותם ארבע שנים בקואליציה בלתי אפשרית. אחרי ה-7 באוקטובר, מי שחשב שהממשלה תצליח להאריך ימים - קראו לו הוזה. ודווקא עם החרדים, שהוא הבטיח שהחוק הראשון שיעבור זה יהיה הגיוס, ואנחנו מקבלים עכשיו סימנים שהוא לא יעבור. החרדים יצטרכו לגבות פה תג מחיר סמלי. יכול להיות שהם יחליטו על הקדמת הבחירות".
לסיום, העריכו את לוח הזמנים האפשרי לבחירות, חן ניחשה: "אני מקווה שיהיו בחירות בספטמבר. אם נתניהו חכם, הוא לא יקיים את הבחירות באוקטובר". שרית הוסיפה: "אולי יהיו בחירות בקיץ. בואו נראה עם מה נתניהו יחזור מוושינגטון. צריך לבדוק קודם אם המערכה קרובה עם איראן או לא".
