"שקלתי להקליט הודעה לכל ילד ולאשתי - שיהיה להם משהו לחיים"
סא"ל (מיל') ע', טייס F-16 על ימי הלחימה
סגן אלוף (מיל') ע' ציין את יום הולדתו החמישים בתחילת השבוע, אבל את השבועות האחרונים הוא בילה בתא הטייס של מטוס F-16. בשיחה עם עמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב-103fm, סיפר ע' מה עובר בראשם של הטייסים בגיחות לאיראן וללבנון, כיצד התקופה הזו השפיעה על משקלו, על מה הוא דיבר עם חברו הנווט בשעות הארוכות מעל שמי המזרח התיכון, והודה כי שקל להקליט הודעת פרידה מאשתו וארבעת ילדיו.
"בסיבוב הקודם שקלתי האם לעשות הקלטה לכל ילד וילד ולאשתי כדי שיהיה להם משהו במהלך החיים, אם הם ירצו לשמוע עידוד או בוסט למזכרת, אבל החלטתי להיות מרוכז במשימה ולא לפעול רגשית", הודה הטייס הוותיק. "לפעמים אתה שם את זה בצד כדי לבצע את המשימה בצורה יותר חדה וטובה".
ואכן, ע' הסביר כי במשימה כל כך מורכבת ומסוכנת, אופן הפעולה שלו ושל חבריו היה תכליתי ככל האפשר. "החשש הוא מרכיב שיכול להיות דומיננטי, אבל מאחר שאתה כל הזמן בעשייה, אתה מודע למה שצריך לעשות, ומריץ את התרחישים קדימה. בגלל שאתה כל הזמן בעשייה, המחשבות האלה נשארות בצד ופוגשות אותך אחר כך".
"תומר בר עבר בסיס בסיס - הוא הבהיר לנו חד משמעית שהוא יחזיר אותנו הביתה"
ועדיין החשש מהפלת המטוס נוכח. על כך אמר סא"ל (מיל') ע' כי "אנחנו יודעים שחיל האוויר מאחורינו, ושמפקד חיל האוויר דואג להחזיר אותנו הביתה בריאים ושלמים, וזה נאמר לנו במפורש בשיחה - תומר עבר בסיס בסיס, הוא העביר את הערכתו והתפעמותו מהעשייה שלנו בשטח. הוא הבהיר לנו חד משמעית שהוא יחזיר אותנו הביתה בכל מה שיידרש, ואנחנו מכירים כמה המערכת מוכנה ודרוכה".
כיצד הטייסים העבירו את השעות הרבות בתוך הקוקפיט? "בדרך הלוך התעסקנו במשימה, יש בדרך כלל תדלוק מורכב עם השותפים היקרים שלנו האמריקנים, ואז אתה ממהר לצאת כמה שיותר מהר מגוב האריות".
"כשאנחנו בחוף מבטחים אנחנו מדברים על החיים האישיים, לפעמים אתה חד חידות"
בטיסה חזור, האווירה אחרת: "כשחצית מאיראן לעיראק יש ירידת מתח, וכשאנחנו בחוף מבטחים אנחנו מדברים על החיים האישיים, לפעמים אתה חד חידות, לפעמים עושים את זה גם בקשר". עם זאת לא כל הטיסות בחזרה פשוטות. "לפעמים יש הפתעות גם בחזרה - האם יש דלק מספיק? עניינים של מזג אוויר, לפעמים גם בדרך חזרה אתה מאוד עסוק".
"הסיפוק המיידי הוא כשאתה נוחת ואומר: הסרתי איום מיידי בעיניים"
הטייס שתקף גם באיראן וגם בלבנון עמד על ההבדלים הגדולים בין שתי הזירות. במפתיע, דווקא הגיחות ללבנון היו מרגשות יותר בעיניו. "תוך כדי הטלות החימושים הרגשתי חשש הרבה יותר מאשר מעל טהרן כי שם אנחנו מסייעים לכוחותינו שנמצאים מאות מטרים משם. אסור לפספס ומחיר הטעות הוא דרמטי.", אמר. "חבר'ה חזרו מהתקיפות ללבנון ואמרו: 'וואו - ראיתי משגר לכיוון מעלות', צריך לסגור מעגל, לראות את פיצוצי המשנה - זאת תחושה של הגנה פרופר".
הוא הוסיף: "כשאתה פוגע בתעשייה הביטחונית של המשטר האיראני, ברור שיש השפעה אסטרטגית, אבל הסיפוק המיידי הוא כשאתה נוחת ואומר: הסרתי איום מיידי בעיניים".
הטייס העיד כי במשך ארבעים ימי התקיפה, חל שינוי אפילו בתזונה שלו. "לאורך זמן צרכנו אוכל בריא ומזין, הרבה חלבונים, ולקראת הטיסות שתינו גם משקאות איזוטוניים. גורמי המנהלה בטייסת ובכנף, הטבחים ומעטפת השלישות - אני לא זוכר כזה אירוע, זה היה מטורף".
ע' הודה כי אמנם אכל גם כמה מאכלים בריאים פחות, אבל בכל זאת הפחית במשקלו. "הגוף במצב של דריכות, כך שבאופן פרדוקסלי רובנו השלנו כמה קילוגרמים במשקלנו, ממש כמו אתלט שעובר לאורח חיים בריא".
"את חדר התחקירים שלנו הימרנו לחדר טיפולים"
ע' שחגג השבוע חמישים אביבים סיפר בהמשך על השלכות הטיסות הארוכות והרבות על גופו. "זה מה שיפה בחיל שלנו - הוא מבוסס ברובו על כוחות המילואים מכלל המקצועות. קיבלנו כריות, והגיעו אלינו פיזותרפיסטים וכירופרקטים והמון מתנדבים, זה חימם את הלב. את חדר התחקירים שלנו המרנו לחדר טיפולים".
