אתמול (א') דווח כי איראן העבירה הצעה חדשה לארצות הברית, שלפיה המצור יוצר והעשרת האורניום תוקפא לעוד 15 שנה. רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, הגיב לדברים.
"זה דיווח על הצעה איראנית", הבהיר. "האיראנים אמרו בעצמם שההצעה כפי שהתפרסמה ב'אל-ג'זירה' איננה משקפת בהכרח את מה שהם באמת העבירו. מה שיש בהצעה זה לכאורה נכונות איראנית מסוימת להתפשר במרכיבים השונים שקשורים לתוכנית הגרעין, למשל בנושא הארכת משך העשרת האורניום, או הנכונות לכאורה של איראן שגם כשהם יחזרו להעשיר אורניום אחרי כ-10 שנים, הם לא יצברו חומר בקיע. הבעיה המרכזית נותרה, והיא שהאיראנים או מנהיג איראני בשלב זה מטיל וטו מוחלט על כל דיון בסוגיית הגרעין לפני סיום המלחמה. אם תרצו, גם הנכונות האיראנית לפשרה מסוימת בסוגיית הגרעין היא רק בשלב של סיום המלחמה".
עוד הוסיף: "הכוונה היא גם לסיום המצור וגם לתחילת נסיגת הכוחות האמריקנים, ואז נשאלת השאלה אם הם יתחילו לסגת מהאזור, לא יהיה מצור ימי, ואז מי מבטיח שהדיון בסוגיית הגרעין יהיה רציני? ההצעה הזו עדיין לא שברה את הבעיה המרכזית. מתי ידענו שחמאס ברצועה אכן מתכוונים לפשרה מרחיקת לכת? כשהם אמרו, להבדיל, שהם מוכנים לשחרר את כל החטופים בלי נסיגה ישראלית מרצועת עזה. הדבר הזה עדיין לא קרה בהקשר האיראני, הם עדיין לא אומרים שהם מוכנים לדון בשלב הראשון בסוגיית הגרעין שמעניינת מאוד את הנשיא טראמפ".
"יכול להיות שבאיראן אומרים שחייבים להשאיר יכולות גרעיניות מסוימות כדי לאפשר להם בעתיד לפרוץ לנשק גרעיני", הבהיר צימט. "אני לא חושב שהם רוצים בחידוש המלחמה, אבל מעבר לעובדה שהם לא מוכנים לוותר על הנכסים האסטרטגיים שיש ברשותם כדי למנוע מלחמה, הם עדיין כנראה לא הגיעו לסף הכאב הנדרש כדי לאלץ אותם לוותר. הם עדיין מוכנים לשאת במחיר הכלכלי הכבד מאוד של המצור הימי מבלי שהם מוכנים לדון בסוגיה הגרעינית שכנראה מעכבת את היכולת להגיע להסדרה על האמריקנים".
בסיום הודיע: "קשה לדעת מה הנקודה שבה האיראנים יאמרו שהם על סף קריסה כלכלית ושהם מוכנים לוויתורים משמעותיים נוספים. כרגע לפחות, על פי רוב מומחי הנפט שאני מכיר, הטענה היא שלאיראנים יש יכולת להחזיק עם המצור הימי לפחות למספר שבועות נוסף, וגם לאחר מכן זה עניין של החלטה. גם אם יגיעו בעוד חודש או חודש וחצי לנקודה שבה לא יוכלו לשאוב יותר נפט, זה לא אומר שלמחרת היום הם מניפים דגל לבן. נקודת השבירה המקסימלית שאני רואה היא שהמנהיג יאמר שהוא מוכן לוותר על הווטו שהטיל, ושניתן לדון בלי להתנות בנסיגת הכוחות האמריקנים וסיום המלחמה במתווה עקרוני לפתרון סוגיית הגרעין. אם זה יקרה, אומר שיש פה התגמשות איראנית שלא ראינו עד עכשיו".