"אכילה רגשית, גלילה במסכים, ויכוחים. יש משהו נורא מרגש בויכוח טוב", כך תיאר בכנות דניאל וייס את רשימת ההתמכרויות האישיות שלו. ויש לו עוד התמכרות אחת, לופים רגשיים. "דרמות - בעיקר בזוגיות. אלה הדברים הקטנים שהייתי רוצה להיפטר מהם באיזשהו מקום. הם אולי נחמדים לי באותו רגע ונותנים לי להרגיש חיות, אבל הם מסיטים אותי מעצמי השלו והשמח שמתעסק בדברים החשובים באמת".
וייס שוחח עם איריס קול ב-103fm, וסיפר כי המאמץ לעיתים משתלם. "אני מצליח לייצר לעצמי את האיים האלה של הזמן שאני עושה בהם את הדברים שטוב לי איתם: מדיטציה, ללכת לים, להיות בטבע, עם חברים. ברגעים שבהם אני מרגיש שאני יותר מדי בעשייה וצריך זמן לעצמי, למדתי לייצר לעצמי את הדברים האלה".
וייס חי כיום בקיסריה, אבל הוא בן קיבוץ בארי. ב-7 באוקטובר הוא שכל את שני הוריו. קול שאלה אותו האם הוא חוזר לקיבוץ. "לפעמים" הוא השיב. "שם נולדתי וגדלתי. אני נוסע לשם בעיקר באירועים שקשורים בהורים".
הוא יגיע לשם בקרוב. "נראה את הריסת הבית שלהם, הולכים לשבור את כל הבתים שם ולבנות מחדש. החלטנו ללכת לשם. קברנו את ההורים בקיבוץ, וזאת הזדמנות בשבילנו להיזכר בהם ולהיות יחד", אמר. על העובדה שהקיבוץ החליט לאחר דיונים רבים שלא לשמר את הבתים שנהרסו ב-7 באוקטובר אמר: "ידענו שיבנו מחדש את השכונה ואנחנו בטוב עם זה. זה חיובי".
האזינו לשירו החדש של דניאל וייס, 'מכור':