מיתוס ה-BMI
ד"ר מאיה רוזמן מנפצת את הסטיגמות על ממדי המשקל ועושה לכם סדר עם מה שחשוב באמת
ד"ר מאיה רוזמן חושפת ב-103fm איך תמדדו בצורה הנכונה את המשקל שלכם ותבינו את היחס בן הגובה למשקל הגוף.
החידוד הקריטי באשר ל-BMI
מדד BMI מחשב את היחס בין המשקל לגובה, ולכן הוא נוח למחקרים גדולים ולסטטיסטיקות. אבל כשמסתכלים על אדם אחד, הוא עלול להטעות: אדם עם מסת שריר גבוהה יכול לצאת “בעודף משקל”, ואדם רזה יחסית יכול להיות עם מעט שריר והרבה שומן בטני.
טבלאות משקל
פעם השתמשו בטבלאות שקבעו מהו “משקל מומלץ” לפי גובה. הבעיה היא שהן לא מתייחסות למבנה גוף, גיל, מסת שריר, גנטיקה, פעילות גופנית ובדיקות דם. לכן שני אנשים באותו גובה ובאותו משקל יכולים להיות במצב בריאותי שונה לגמרי.
זרקור על נוסחאות כמו "גובה פחות 110"
המשקל המתאים לאדם לא נקבע לפי נוסחה אחת. הוא תלוי בהרכב הגוף, במסת השריר, בפיזור השומן, בגיל, במצב ההורמונלי ובהרגלי החיים. לכן אין באמת מספר אחד שמתאים לכולם לפי הגובה בלבד.
פיזור השומן בגוף הוא המפתח
היום יודעים שלא רק כמות השומן חשובה, אלא גם איפה הוא נמצא. שומן שמצטבר באזור הבטן, ובעיקר שומן פנימי סביב האיברים, קשור יותר לסיכון לסוכרת, כבד שומני, יתר לחץ דם, מחלות לב ותהליכי דלקת. לכן היקף המותניים יכול לתת לפעמים מידע חשוב יותר מהמשקל עצמו.
איך תזהו סיכון?
לא מסתמכים על מספר אחד. בודקים את התמונה המלאה: תזונה, פעילות גופנית, בדיקות דם, לחץ דם, סוכר, טריגליצרידים, כבד שומני, רקע משפחתי, מסת שריר והיקף מותניים.
המשקל וה־BMI יכולים להיות כלי עזר, אבל הם לא פסק דין. מה שחשוב באמת הוא הרכב הגוף, השומן הבטני והמצב הבריאותי הכללי.
מדד פשוט להערכת סיכון הוא היקף המותניים חלקי הגובה.
מודדים את היקף המותן בסנטימטרים, מחלקים בגובה בסנטימטרים, והמטרה היא שהתוצאה תהיה פחות מ־0.5.
כלומר, היקף המותניים אמור להיות פחות מחצי מהגובה; מעל זה עולה החשד לשומן בטני משמעותי יותר ולסיכון מטבולי גבוה יותר.
