תור הפלאות של בני ציפר
הסופרים שאכזב, הפופוליזם שהשתלט, ואף מילה על שרה נתניהו: העורך המיתולוגי נפרד ממוסף הספרים של 'הארץ' בלי טיפה של כעס
"בנימין תמוז אמר לי כשנכנסתי ל'הארץ': 'תדע לך, רק עניים וטיפשים עובדים'. הוא אמר על עצמו: 'אני לא עובד בעצם, אני פשוט נהנה, אני לא נחשב למישהו שעובד'. התמדתי בזה ואני פשוט נהניתי. נהניתי". כך סיכם בני ציפר, מפויס ומביט אחורה בסיפוק, 37 שנים של עריכת מוסף 'תרבות וספרות' בעיתון 'הארץ'.
אבל לא מדובר באידאליה. ציפר פוטר במהלך שמסעיר את הסצינה הספרותית בישראל. עם עזיבתו, ייסגר המוסף וישולב במדור הספרים של העיתון. ציפר התייצב לריאיון עם איריס קול ב-103fm וסיפר בגילוי לב על המציאות החדשה שלו.
"אחרי ההלם הראשוני אני אומר בליבי שצריך להסתכל אחורה לא בזעם בכלל, באמת הייתה תקופה נהדרת שעשיתי" אמר. "אני מרגיש שאני יכול להגיד ככותרת שהייתה פעם לאהרן אפלפלד, 'תור הפלאות' – היה תור הפלאות. תקופה נהדרת, והיא מיוחדת במינה התקופה הזאת שערכתי את המוסף לספרות. בעצם זה היה סוף של דור. תחשבי שאני הייתי עוד בזנב של התקופה של עגנון ושל קורצוויל".
"קיבלתי את המוסף מידיים שראו באמת את גדולי גאוני הספרות ההיא, וגם זכיתי להכיר ולפרסם את הדור של סופרי שנות ה-60 שחלקם היום כבר אינם: עמוס עוז, א.ב יהושע, יהושע קנז. אני עבדתי עם יהושע קנז!" אמר בהתלהבות בלתי מוסתרת. "תחשבי שזה היה עורך של מוסף ספרותי צרפתי שהיה חי בתקופה של פלובר או בלזק, או ברוסיה בימי טולסטוי ודוסטויבסקי. זאת ההרגשה שלי - באמת זכיתי להיות בתקופה נהדרת של הספרות".
"היום יש כמובן סופרים נהדרים והכול, זה לא שהספרות נעצרה, היא אף פעם לא נעצרת, אבל ההרגשה הזאתי שחייתי בתקופה שהיא ממש כמו אגדה ושזכיתי לזה, אז אני לא יכול להיות ממורמר או משהו כזה", הוסיף העורך המיתולוגי.
פוטר בגלל קשריו על נתניהו? "זה באמת לא נכון"
ציפר ידוע כידידם האישי של בני הזוג נתניהו, והוא זכה לביקורת רבה על כך. האם הוא סבור כי פיטוריו קשורים לכך? "זה באמת לא נכון", פסק. "עובדה היא ששנים אחרי שכבר עברתי צד, הם בכל זאת נתנו לי".
"היינו רגילים לקהל אוטומטי שהיה מוכן לתת - זהו, נגמר"
אז מה הסיבה? ציפר סבור שהעולם השתנה, ושם המשחק היום הוא טראפיק - מידת המעורבות של קהל הקוראים באייטמים באינטרנט. "גם בתיאטרון רואים את הנטייה הזאת לפופולריזציה נוראית. אני מדבר על עיתונות וספרות. היינו רגילים שהיה קהל אוטומטי שהיה מוכן לתת, למשל במקרה של 'הארץ', שהיה מוכן לשלם ממיטב כספו ולקנות מנוי, והכול היה איזה סדר של דברים נורא הרמוני. וזהו, נגמר", אמר.
"'הארץ' לא ממומן על ידי הממשלה כמו מוסדות תרבות, אין לו תמיכה, הוא חייב להגיע ולשרוד. וכדי לשרוד זה מה שקורה", הוסיף בצער. "והמוסף לספרות זה כאילו הסוף של הסוף של הסוף, כי כמה כבר יכול להיות טראפיק לספרות? גם כך זה ליחידי סגולה. זאת אומרת, צריך באמת שיהיה אדם בעל שאר רוח עצום שיגיד 'אוקיי, זה לא רווחי, אני מחזיק את זה למרות שזה לא רווחי לגמרי'"
"לא הסתגרתי במגדל שן"
כעורך, הוא כבר התמודד עם הדרישה ההולכת וגוברת לפופולריות. "בכוחותיי הדלים עשיתי משהו שהוא מביא קצת יותר קוראים, ולא הסתגרתי במגדל שן".
ועכשיו הוא מתפנה להביט לאחור על כל מה שהוא פרסם מאז 1989, וגם על מה שלא. "יש תמיד חרטות על דברים שלא פרסמתי. היו המון אנשים שרצו לפרסם ואמרתי להם 'לא'. תמיד צריך לבחור מעט מתוך כל השפע שמגיע. היו מקרים אישיים של אנשים שזה גרם להם עוגמת נפש נוראית, משוררים, אפילו ממוסדים, שלא פרסמתי, והלב נקרע לראות את זה. אבל זאת הייתה המשימה של עורך".
ומה הלאה? "לאט לאט. עד תחילת אוקטובר עוד אקום לעשות מוסף חדש, לתכנן מוסף חדש, תמיד עם הרגשה כזאת שאני הולך לעבודה שגרתית, זו יצירה בעצם", אמר ציפר.
וכמובן, בני ציפר ימשיך עם פינת הספרות הקבועה שלו בתוכניתה של רבקה מיכאלי, 'באה לשבת', שמשודרת בכל יום שישי בשעה 15:00 אצלנו, ב-103fm.
