הנייר סופג הכל: התמודדות עם אובדן באמצעות כתיבה
המאזינה סיפרה שבתה בת ה־10 מתקשה להתמודד עם מותה של דודתה שנפטרה מסרטן • מיכל דליות התגייסה לעזרתה, והציעה לקנות לילדה יומן
אנחנו עושים מאמצים רבים בכדי להרחיק את ילדינו מחשיפה לאירועים של מוות או אובדן, אבל לצערנו מוות הוא חלק מהחיים. לכן, ילדים נאלצים להתמודד עם הכאב הזה, ולא פעם מתקשים לעבד אותו בצורה נכונה. מיכל דליות קיבלה לאולפן מכתב ממאזינה שסיפרה על ילדה שהחלה לפחד מהמוות לאחר שדודתה נפטרה, אבל לא רוצה לדבר על כך עם אף אחד מתוך חשש שהפחדים שלה יתממשו.
אין כל ספק - מוות הוא אכן אירוע טראומטי, אך אין זה אומר שילד שחווה אבדן יפתח בהכרח הפרעה פוסט טראומטית. למעשה, היכולת של הילד לשאת את האובדן, ואפילו לצמוח ממנו, תלויה מאוד גם במבוגרים הסובבים אותו.
המאזינה, אמא לילדה בת 10, סיפרה שבתה היא ילדה מאוד רגישה, ונמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר תקופה. לדבריה, הילדה התמודדה עם אובדן דודתה שחלתה במחלת הסרטן, ומאז הילדה מסתובבת בחרדה איומה שיקרה לאמא שלה משהו. "היא אומרת שהיא אוהבת את הפסיכולוגית, אבל היא מרגישה שאף אחד לא יכול באמת לעזור לה, ולא משתפת אותנו יותר מדי במה שהיא מרגישה אחרי האירוע. כששאלנו אותנו למה היא לא מדברת איתנו היא אמרה שהיא מפחדת לשתף את המחשבות המפחידות שלה, שלא יתגשמו חלילה. מה דעתך?", שאלה האם המודאגת.
"בראש ובראשונה חשוב לי לציין שהחשש שלה מוצדק - היא נחשפה לאירוע בכלל לא פשוט, ומגיבה בהתאם. מעבר לזה, אם היא אוהבת את הפסיכולוגית אז שתמשיך ללכת בקביעות", אמרה המומחית. אין שום ספק שישנה חשיבות רבה לשמירה על ערוץ תקשורת פתוח ומיטיב עם הפסיכולוגית, אבל גם איתכם. "מעבר לזה, בכדי לסייע לילדה לעבד את הרגשות שלה בצורה טובה אני ממליצה לכם לקנות לה מחברת יפה ומושקעת, משהו בצבע שהילדה אוהבת, ואפילו עם נצנצים. תשקיעו בבחירת מחברת מפונפנת, ואם יש לה מנעול קטן בצד - מה טוב, ותציעו לה לנהל יומן", הציעה דליות.
יומני היקר שלום
כתיבת יומן יכולה לאפשר לילד ללמוד לפתח מרחב פנימי-אישי משלו, בו הוא יכול להימצא בשיח מתמשך עם עצמו, שיח שאינו חשוף לעיני אחרים. בנוסף, כתיבת יומן מאפשרת סידור ומיקוד של המחשבות והחוויות. הכתיבה מקלה על ההבנה של מה חשוב ומה טפל, איפה ואיך אירוע התחיל, מה הוביל למה ומה הן דרכי ההתמודדות האפשריות. חשוב לציין שכתיבה על אירועים טראומטיים נמצאה כמשפרת את ההתמודדות הנפשית עם הטראומה והחיים אחריה.
"אל תגידו לה שתכתוב רק את הפחדים והחרדות שלה"
"תגידו לילדה שמילים שאומרים הן לא מילים שכותבים. שניירות לא שומעים, ולכן היא לא חייבת לדבר על משהו, אבל היא בהחלט יכולה לכתוב אותו. אל תגידו לה שתכתוב רק את הפחדים והחרדות שלה. תגידו לה שתכתוב גם את מה שקרה בבית הספר, שתכתוב סיפורים קצרים, שירים, שתבנה הצגות, כל דבר שאפשר לכתוב, ויעזור לה", הסבירה דליות. "תשאלו אותה בלילה לפני השינה אם היא כתבה משהו, ותגידו לה שביומן אפשר לכתוב בדיוק מי היא, ורק היא תראה אותו".
לסיכום הדגישה דליות: "'יומני היקר' זה אחד מהפסיכולוגים הכי זולים אי פעם. שכן, בעבר לא היו אנשי מקצוע ומטפלים, וכתיבת הרגשות והתחושות שלנו הייתה הדרך להביא לכדי ריפוי. כתיבת יומן זה דבר מאוד חשוב, ולא פעם ממש יכולה לעזור ולהקל על התחושות שאנו חווים", סיכמה.
