עולם הרפואה מכיר כמה וכמה סוגים של רעידות. למשל, רעד שמופיע מיד לאחר מאמץ גופני, רעד שנובע בעקבות בעיה כזו או אחרת בבלוטת המגן, ועד לשני סוגי הרעד הפתולוגיים השכיחים ביותר - אלו הם רעד ראשוני ורעד פרקינסוני. המאזינה בת ה־62 פנתה לתוכנית של פרופ' רפי קרסו לאחר שאובחנה כסובלת מרעד ראשוני, ורצתה לדעת איך להתמודד עם ההידרדרות במצבה. כיצד יצליח פרופ' קרסו לסייע להתמודד עם המצב?
"רעד ראשוני הוא תסמונת נוירולוגית שגורמת לרעידה לא רצונית", הסביר המומחה, "ההבדל בין רעד ראשוני לבין רעד פרקינסוני הוא שרעד ראשוני הוא לרוב משפחתי. מדובר ברעד דומה בשתי הידיים שמתרחש בכל פעם שאדם עושה משהו. למשל, אם את מנסה לאכול או לשתות מים את עלולה להרגיש שקשה לך לאחוז בכוס או במזלג. אגב, במנוחה הרעד הזה כמעט ולא נראה. הרעד הראשוני מופיע לא פעם גם בראש".
עוד הוסיף: "רעד פרקינסוני מתחיל בצד אחד, ועובר בהדרגה לצד השני. ישנה תנועה של האצבעות כיאלו סופרים כסף, אנשים שמתמודדים עם רעד פרקינסוני נאלצים להתמודד גם עם נוקשות בשרירים והפרעות בשיווי המשקל. ברעד פרקינסוני יש רעד בראש בשלבים מתקדמים יותר".
אז איך אפשר להתמודד נכון עם המצב המורכב? בראש ובראשונה אפשר לשתות כוס יין אחת בכל יום, ולראות איך הגוף יגיב לזה. "הניסיון שלנו מראה שמקרים של רעד ראשוני אלכוהול יכול להיות יעיל ולסייע".
מעבר לזה המליץ פרופ' קרסו על טיפול תרופתי שיכול להקל על הרעד הראשוני, והסביר: "ישנה תקופה מאוד ישנה לאפילפסיה בשם פרייזולין שיכולה להקל על רעד ראשוני, אבל חשוב להתחיל במינון קטן, נניח שמינית כדור, ולעלות בהדרגה לפי המלצת רופא. יש לציין שכדור זה מעייף ולכן מומלץ ליטול אותו בשעות הערב", טען.
לסיום ביקש להתייחס למקרים קשים יותר של רעד ראשוני, ואמר: "כשאדם כבר לא יכול לאכול או לשתות בכוחות עצמו אפשר בהחלט לבדוק עם הרופא על טיפולים נוספים. לדוגמה, לדוגמה, ישנם טיפולי אולטרסאונד וצריבה של מרכזים מוחיים בצד אחד. זה יכול לסייע לאדם להשתמש ביד החזקה שלו ולהשפיע על הרעד בצורה יעילה ומשמעותית".
עריכה: עדן בן ארי