לא רוצים לישון, רוצים להשתגע
"הילד צורח מתוך המיטה": המאזינה מתקשה להרדים את ילדיה ופונה למיכל דליות לעזרה
המאזינה סיפרה למיכל כי היא מתקשה להרדים את שני ילדיה, בני השלוש והשנה, וכי לא פעם היא מביאה אותם למיטתה בכדי לזכות בקצת שקט. מיכל דליות הסבירה לה כי עוד לא מאוחר לשנות את ההרגלים שאימצו הילדים והדריכה אותה כיצד לעשות זאת.
המאזינה ריטה, אם לילדה בת שלוש וילד בן שנה וארבעה חודשים, סיפרה למיכל דליות: "כשאני משכיבה את בני לישון בלול, הוא נרדם רק כאשר אני נמצאת לידו ומחזיקה לו את היד. כעבור שעה הוא מתעורר בצרחות ואני לא מצליחה להרדים אותו בחזרה, כך שאני מוותרת ולוקחת אותו לישון יחד איתי במיטה", ועל הרגלי השינה של בתה הוסיפה: "היא הייתה רגילה לישון לבד כבר מגיל קטן, אבל לקראת גיל שנתיים משהו התהפך. היא לא נרדמת לפני השעה אחת עשרה בלילה- מסתובבת במיטה שלה ימינה, שמאלה וקוראת לי שאבוא לשבת לידה. לפעמים כשהיא רואה שאני לוקחת את הקטן אלי למיטה, היא בוכה שאקח גם אותה ואז אני מוצאת את עצמי ישנה עם שני ילדים במיטה שלי".
"אנחנו אחראים על ההרגלים של הילדים, ולילדים של הרגל של הירדמות", אמרה מיכל והדגימה: "ילד לא ישטוף את הידיים שלו אחרי שהוא יוצא מהשירותים אם ההורים שלו לא הכניסו לו את זה לראש, כלומר מי שמקנה את ההרגלים לילדים זה אמא ואבא שלו", ובנוגע לבנה של המאזינה הסבירה: "הוא רגיל להירדם רק כשהוא מחזיק לך את היד. אנחנו המבוגרים יודעים להרדים את עצמנו באופן לא מודע, הגוף מתעורר ומרדים את עצמו לבד, אבל לבן שלך יש תנאים מאוד מסוימים להירדם, וכל עוד לא נצליח לעזור לו לשנות את ההרגל- לא יהיה שינוי".
"בשנת לילה יש את היכולת והמוכנות לאבד שליטה", הוסיפה דליות, "ללכת לישון זה אומר שמאבדים שליטה בעירנות ובשליטה, וכשילד יודע את זה, זה משפיע על חיי היום יום שלו ורואים את זה גם בעצמאות שלו. היכולת להירדם לבד צריכה להיות בנויה מבפנים, זו יכולת שיש לכל אחד אבל בנך איבד אותה".
אם כן, כיצד נעזור לילד שאיבד את היכולת להירדם לבד? "כשילד מחזיק את ההורים שלו, צריך לשנות את הפוזיציה", השיבה מיכל ולמאזינה אמרה: "את צריכה להחזיק את הילד ולא להפך: להחזיק לו את האצבעות, לשים את ידך על ידו בעדינות ולהרגיע אותו".
הצ'ילבה שהוא אחי
על בתה בת השלוש של המאזינה הסבירה מיכל שהיא פשוט מקנאה באחיה הקטן: "הוא ה'צ'ילבה' שלה כרגע, הוא נהנה מהמשאבים של אמא- אם זה ביחס שלה, בחום גוף שלה ובמיטה שלה. בתך מחזיקה את עצמה ערה ולא מאפשרת לעצמה להירדם".
"קחי מזרון או ספה מאוד נוחה ולכי לישון בחדר הילדים", הציעה מיכל, "השכיבי את הילדים, ספרי להם סיפור לפני השינה ותאמרי להם שהחל מהיום אבא או אמא ישנו פה איתם אבל אף אחד מהילדים לא יישן במיטת ההורים. כך נחזיר לילדה את הביטחון שהיא יכולה להירדם כי את נמצאת איתה בחדר, וכך גם ניצור מצב שאם בנך יתעורר הוא יראה אותך ואת תרגיעי אותו- תגידי לו 'אמא כאן שומרת עליך' והניחי עליו יד, אבל בשום אופן אל תרימי אותו. הילד יבין שאת שם, ואחרי כמה לילות תחזור לו השינה הרצופה והוא יפסיק להתעורר".
לבסוף, ביקשה דליות מהמאזינה שתשמור על אופטימיות ונחישות: "רק אם תאמיני שאת עושה את זה לטובת הילד זה יצליח לך. אבל אם את יודעת שקשה לך להתמיד- אל תתחילי בכלל את התהליך. יותר מזה, דעי שכשהוא יתעורר את תקחי אותו למיטה שלך בלי ויכוחים. אפילו הייתי מציעה שתרדימי אותו מראש במיטה", וסיכמה: "אם אתם, ההורים, מנסים תהליך מסוים ולא עומדים בו, זה גורם לילד להיות יותר לוחמני ולחוץ, לכן צריך לעשות פה חושבים ולפעול בהיגיון".
עריכה: מיכל דאבי
