מצטערים, גיבסנו לך את הרגל בטעות
לא כל תקלה היא עילה לתביעה • יו"ר פורום הנזיקין הארצי: "זה שהדברים הסתבכו עדיין לא אומר שמדובר ברשלנות רפואית"
זלזול של הרופאים או מזל רע? מנקע ברגל ועד לכיסא גלגלים והתמכרות לכדורים: כך הסתבכה המאזינה ועברה מרופא לרופא מבלי שטופלה כראוי; האם היא יכולה לתבוע את בית החולים שטיפל בה או שמא היא נזכרה מאוחר מידי וחל על המקרה חוק ההתיישנות?
המאזינה נטע עלתה לשידור בתוכנית 'חליפות' ב־103fm בהגשת דרור רפאל וסיפרה על מקרה מרגיז, מצער ומפחיד בו זמנית שמעלה לא מעט שאלות בנוגע למערכת הרפואית במדינת ישראל: "נהיה לי נקע בקרסול ולמחרת בבוקר - יום שבת, הגעתי לבית החולים בשביל לבדוק את המצב. לא התייחסו אלי שם. אמרו לי שזה רק נקע ואין מה לבדוק.
"הרופא היה ישנוני ומפוהק, והתחננתי שיתפנה אלי ושיצלמו לי את הרגל. אמרתי להם שזה לא נקע רגיל כי אני ספורטאית לשעבר שיודעת מה זה נקע, ובאותו מקרה חוויתי ממש קושי. לבסוף הצלחתי להוציא מהם בכוח צילום". לפתע קיבל הסיפור טוויסט מפתיע: "כמה חודשים אחרי המקרה, אחד הטכנאים שהיה בבית החולים ראה אותי הודה שלא טיפלו בי כמו שצריך. היו לי שני סוגי צבעים על הקרסול - מה שמעיד על קרע, אבל לא ידעתי את זה בזמנו.
"מבית החולים שלחו אותי להמשך טיפול בקופת חולים, אבל קשרתי את הרגל בתחבושת והצלחתי ללכת. ניסיתי לבדוק מה עושים עם הכאבים כי חשבתי שזה נקע. בהמשך נשלחתי לרופא פודיאטור - רופא מומחה לפצעים בכף הרגל וברצועות, כי לא ידעו מה לעשות עם הכאבים שלי".
גם לפודיאטור לא היה יותר מידי איך לעזור לנטע הכאובה: "ביקשו ממני להגיע אליו עם ניירת מסודרת של ההיסטוריה הרפואית שלי, וכשמסרתי לו את התיקייה הוא זרק את זה עלי בחזרה ושאל: 'מה, אני סטודנט? למה הבאת לי את הניירת הזאת?'", לא נעים. נטע המשיכה וסיפרה: "הוא ביקש שאתהלך בחדר וכשעשיתי זאת ישר קבע שיש לשים לי גבס ברגל. הוא לא הסתכל על הניירת שהבאתי לו - והרי הרופאים דיברו איתי על פיזיותרפיה אינטנסיבית, ולא על גבס. הוא בתגובה אמר שאלך אליהם.
"לאחר בירור נאמר לי שהוא מנהל מחלה אורטופדית ושאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. כשחזרתי לרופא האורטופד שלי עם הממצאים, הוא אמר לי שהוא לא אוהב את הרעיון של הגבס ושיברר את הנושא. הוא שוחח עם הפודיאטור שהתעקש לשים לי גבס - וזה מה שקרה בסוף, למרות שהרופא שלי התעקש שלא היה צורך בכך.
"שמתי גבס וזה רק החמיר את המצב. במשך שבוע לא יכולתי לישון או לאכול ולא הפסקתי לבכות מרוב כאבים. הרגשתי שהרגל שלי בוערת ושמשהו לא טוב קורה. הזעתי בכל הגוף". לא זו בלבד, לתקופה מסויימת נטע התניידה עם כיסא גלגלים וקיבלה תרופות שבהמשך התגלו כממכרות. מאז המקרה שקרה בשנת 2010 ועד היום היא נוטלת את התרופה וסובלת מכאבים ברגל.
מאוחר מידי, ובכל זאת
עו"ד שמעון כץ, יו"ר פורום הנזיקין הארצי בלשכת עורכי הדין האזין לסיפורה של המאזינה והסביר כיצד החוק יוכל, אולי, לעמוד לצידה ולסייע לה: "מה ששמעתי מעורר לא מעט שאלות: זה קרה בשנת 2010, ואם לא הוגשה תביעה על משהו שקרה בשנה הזאת, לכאורה יש התיישנות כי הזמן שבו צריך להגיש תביעה על רשלנות רפואית או על כל דבר אחר, למעט מקרקעין, זה שבע שנים.
"עם זאת, יש סעיף שמתייחס לשאלה מתי המטופל התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר. אולי זה קרה ביום הראשון ששמו לה את הגבס או כמה ימים אחרי. מתי שהיא יכלה לחשוד שמשהו לא בסדר, היא הייתה אמורה לפנות לרופא או עורך דין שעוסק בתחום שיאמר לה האם הטיפול היה לא בסדר.
"לדבריה של נטע, הרופא שלה טען שזה לא בא בחשבון להניח גבס על המקום הזה. והשאלה כאן היא האם זו רשלנות, כי השאלה היא לא התוצאה - זה שאחרי שהניחו את הגבס והמקרה הסתבך זה עדיין לא אומר שיש כאן רשלנות. השאלה היא האם רופא זהיר וסביר היה מניח גבס על הרגל או לא. זו שאלה רפואית ולא משפטית, כך שמי שצריך לענות עליה הוא רופא.
"אם הרופא הסביר - רופא שהוא לא המומחה הכי גדול או אחד כזה שרק סיים את הלימודים, היה אומר שלא היה צריך לשים לך גבס, יש כאן רשלנות בטיפול, לכאורה. ואז מתחיל מירוץ ההתיישנות עליו דיברנו קודם. תמיד תהיה גם שאלה של קשר סיבתי שזו גם שאלה רפואית - האם הפגיעה הראשונית היא זו שגם יכלה לגרום לכך. אנשים מסויימים יכולים לפתח תסמונת לא נעימה שאחרי שהם נפגעים הם ממשיכים אחר כך לסבול מכאבים איומים באותו המקום, עד שלפעמים הם אפילו מבקשים לגדוע את אותו איבר", סיפר כץ.
סעיף 13 לשירותכם
ומה לגבי התרופות שנטלה נטע וגרמו לה להתמכרות שלא ברצונה? כץ סבר שבמקרה כזה לחלוטין קיימת עילה לתביעה, ותודה ל'חוק לזכויות החולה': "לפי חוק זה צריך לתת למטופל את כל המידע הרפואי. זה כולל את האבחנה הרפואית של הרופא, איזה טיפול הוא חושב שיכול לעזור ומהם הסיכונים של הטיפול. במידה וזה לא ניתן וזה כלשעצמו גרם נזק, השאלה היא איזה נזק נגרם כתוצאה מאותה התמכרות. המאזינה בהחלט יכולה לתבוע בגין קבלת תרופה ללא מתן הסבר כנדרש".
עריכה: מיכל דאבי
