המאזין בן ה-75 סיפר שהוא בריא ואין לו שום בעיה לבצע כל פעולה, אך למרות זאת מרגיש באופן קבוע, בחצות הלילה, רטט בלתי ניתן להסבר במרכז החזה שהוא ורופאיו לא מצליחים להבין ממה זה נובע.
"לפני כ-4 שנים עברתי צנתור בהצלחה יתרה. בתוך 48 דקות הייתי מחוץ לחדר וזה באמת זמן יפה. מאז אני לוקח, לפי הוראת הקרדיולוג, את הכדורים בזמן, ובנוסף אני גם איש הרבה יותר חזק מהחברים שלי", הסביר המאזין לפרופ' רפי קרסו ב-103fm, והוסיף כי למרות מצבו הבריא, "פחות או יותר בחצות מתחיל לי רטט במרכז החזה. זה מרגיש כאילו יש לי שם מנוע".
פרופ' קרסו הציע למאזין מספר פעולות שהוא יכול לעשות בזמן הרטט וכך להבין ממה זה נובע: "צריך לאבחן אם זה קשור לריאות או ללב. כשמתחיל ההתקף תנסה לעצור את הנשימה כדי לדעת אם זה קשור לריאות", הסביר פרופ' קרסו וטען גם כי "יכול מאוד להיות שאתה הולך לישון וסובל מאי ספיקת לב קלה. זה גורם לכך שמצטברים נוזלים בריאות שלך והמצב הזה יכול לגרום לך לחירחור, כאשר אם אתה קם ויושב אחרי חצי שעה או רבע שעה זה נעלם".
בהמשך המליץ פרופ' קרסו למאזין להתחבר לחברת שח"ל או נטלי וברגע שקורה הרטט לשדר זאת להם כמה פעמים. עוד הסביר קרסו כי "יש אנשים שסובלים ממה שנקרא, פרוקסיזמל נוקטורנל דיספניאה, שפירושה הוא שמתעוררים בלילה עם חוסר אוויר, זה מצב יותר קיצוני ממך", והסביר כי לעיתים אותם אנשים פותחים חלון ואחרי כמה זמן קוצר הנשימה נעלם.
"אפשרות אחרת שיכולה להיות זה גזים מהקיבה", אמר פרופ' קרסו על עוד השערה בקשר לסיבות לרטט, "השאלה היא מתי ומה אתה אוכל בארוחת ערב". המאזין השיב כי הוא בעודף משקל ואוהב לאכול.
ובסיום השיחה פרופ' קרסו המליץ למאזין לבדוק את הריאות על ידי הפסקת נשימה, "כלומר תנשום כמה פעמים מהר, תעצור אותה ואז תראה אם הרטט מפסיק", עוד אמר, שכדאי לבדוק גם את הלב וגם את הקיבה, והסביר: "יש לנו שסתום שמחבר אותה לוושט, ובגיל 70-60 הוא פחות פעיל. כתוצאה מכך אצל הרבה אנשים יש עלייה של חומציות מהקיבה לכיוון הוושט. לפעמים השסתום הזה גורם לכך שחלק מהגזים עולים", לכן הציע קרסו למאזין, "תנסה לילה אחד ללכת לישון על קיבה ריקה, אם לא יהיה לך רטט, אז תאכל את ארוחת הערב שלך בשעה 1:00".
עריכה: אמיתי דואק