מאזינה: "התינוקת שלי לא אוהבת ללכת לישון" מיכל: "זו דרכה לבטא שהיא לא שבעת רצון"
המאזינה לא מבינה מדוע בתה בת השנה ו-8 חודשים לא אוהבת ללכת לישון - האם מיכל יודעת את התשובה?
שאלה: אני אימא לילד בן שש ותינוקת מקסימה בת שנה ושמונה חודשים. התינוקת לא אוהבת ללכת לישון. כשאני משכיבה אותה במיטה היא בוכה וצורחת ורק אז נרדמת. אין לי בעיה עם בכי אבל זה פשוט לא נעים. ניסיתי לתת לה להחליט בעצמה מתי ללכת לישון אבל זה נמשך עד שעות הערב המאוחרות. מה עצתך?
מיכל עונה: מעבר לכך שיש לך ילדה מקסימה ונהדרת, מדובר בילדה חכמה בטירוף כי היא כבר חשה בסימנים המבשרים על שינה והיא לא אוהבת את זה. המחשבה שלך, לתת לבתך להוביל אותך היא מחשבה יפה, אך במקרה הזה לא נכונה.
כשילדים עייפים מאוד, הם עושים דבר הפוך מאיתנו. כשאנחנו עייפים אנחנו "מנקרים" וכשהם עייפים - הם נהיים היפר אקטיביים ואז כבר יותר קשה להרדים אותם, כי הם נכנסים ל"קריזה" ולא יודעים מה לעשות עם עצמם.
ברור שיש שעות קבועות אבל הילדה לא חשה בשעה כמו שהיא חשה בטקסים. שנת הלילה היא הפרידה הכי קשה לילדים. בשבילם זה הכי קרוב לפרידה מהחיים. יכול להיות שהיא לא אוהבת את זה כי כולם עדיין מסתובבים בבית וגם היא רוצה להישאר ערה.
תמשיכי לעשות מה שאת עושה, ומה שחשוב זה הטקס, שמשמעותו לעשות בדיוק את אותו הדבר בכל יום. כשהיא תתחיל לבכות תנשקי ותלטפי אותה, תרגיעי אותה ותלכי. אם היא תמשיך לבכות תבואי שוב, תעשי את אותו הדבר, תגידי לה שאת שם, עד שהיא תירדם. זה סוג של התנגדות. זו דרכה של הילדה לבטא את זה שהיא לא שבעת רצון, ולא בא לה ללכת לישון.
צריך למנוע מהילדה את הקושי או הכעס שיש לה. אני מציעה לך לנסות לשבת בחדר, ליד הילדה, ולהגיד לה: 'אני פה כדי שלא תבכי, עד שתירדמי, אבל אני לא מדברת'. שבי עם פרופיל אליה ואפילו בתנוחה כזו שנראה כאילו את מנמנמת.
אם הילדה טמפרמנטית, יכול להיות שהיא תנסה להעסיק אותך גם שם, אבל אל תרשי לזה לקרות ותגידי לה שאת יושבת לידה כדי שלא תבכה ואם תמשיך לבכות אז את תלכי. אם זה יקנה לך שקט והיא תירדם בלי לבכות, שתיכן תרוויחו. בכל אופן, זה נורמאלי שהיא לא רוצה ללכת לישון כשכולם ערים, חוץ ממנה. גם היא רוצה להישאר ערה עם כולם.
