שאלה: אני בת 40, נשואה ואימא לשלושה ילדים. לפני חצי שנה גיליתי שכל חיי סבלתי מהפרעת קשב וריכוז ומהיפראקטיביות ברמה גבוהה מאוד. תמיד היו לי קשיים בלימודים, פוטרתי מהרבה מקומות עבודה ועסקתי במגוון תחומים כי שום דבר לא התאים לי.
אני יודעת שעשיתי המון דברים שונים ושיש לי יכולות. אני רוצה לעשות משהו שאני אוהבת כמו להתעסק עם אוכל אבל אין לי ניסיון או ידע. איך אוכל לקחת את הידע שיש לי ואת ההיפראקטיביות שבי למקום עבודה שיתאים לי?
אלון עונה: אני לא קונה את זה שאת היפראקטיבית, למרות האבחון המקצועי שעשית, הרי מה עשית עד שידעת שיש בעיה באופן מוכח? אני חושב שכולנו, באופן גנטי או אחר, מורכבים מאין סוף תכונות, יכולות ונטיות, חלקן גורמות לכך שבחיים הנורמטיביים שלנו יהיה לנו יותר קל וחלקן מועילות פחות. כיום, לחלק שפחות מועיל לנו אנחנו מיד מחפשים "כותרת" כדי שיהיה לנו יותר קל. זה נקרא 'אבנורמליות'.
את לא מחזיקה מעמד בעבודה משרדית כי זה חלק ממי שאת וחלק ממה שנוח לך. לכן, את צריכה לנהל את עצמך לכיוונים שנכונים לך. את צריכה להתעמת עם הנטיות הטבעיות שלך, של לקום ולהמשיך כל פעם שזה לא עובד, וללמד את עצמך טריקים חדשים.
אני קורא לזה "עצלנות התנהגותית". עכשיו, בגיל 40, אחרי הרבה מאוד שנים שוויתרת לעצמך כשהדברים לא התאימו לנטיות שלך, מצאת לזה שם, ואז הייאוש נעשה יותר נוח.
לדעתי את ממוקדת כמו שד. את לוגית, המחשבה שלך היא אנליטית ואת מנהלת שיחה מהתחלה עד הסוף, על פי מבנה קבוע. אם תמשיכי לקבע את עצמך בתוך הרעיון שאת בעייתית זה לא ישרת אותך. לכולנו יש נטיות, חלקן משרתות אותנו במרחב הנורמטיבי וחלקן מפריעות. האחריות שלך היא לא להגדיר את עצמך כבעייתית אלא לבדוק איך פעם אחת את מצליחה לעשות דברים נכונים, שמתאימים לנטיות שלך.
יכול להיות שסביבת אוכל ושירות לקוחות זה המרחב הנכון עבורך. תבדקי, תלמדי ותביני מה מתאים לך. את צריכה ללכת עם הנטיות שלך עד הסוף וליהנות מהן, ולא לקרוא להן "הפרעה". את חושבת שהמצב שלך הוא לא חיובי כי הוא לא מתאים למבנים הנורמטיביים, הרגילים והמוכרים. אל תחשבי איך את מנצחת את עצמך למספיק זמן. תגידי לעצמך 'איך אני מנצחת, עם מי שאני'.