המנופאים מוחים
דובר ארגון מפעילי עגורן צריח: "האנשים שלי מאבדים את השכר שלהם!"
רועי ויינשטיין לנתן זהבי על המחאה והאיום להתפטר בגלל תנאי ההעסקה והבטיחות: "ב-1 בפברואר אנחנו מפסיקים לעבוד, באשמת המדינה. שנה אני נלחם במדינה ואומרים לי שאין משאבים. ההסתדרות והקבלנים בתחת שלי. פתאום מציעים לנו במקום 30 שקל לשעה, 100 שקל"
מאות מנופאים בענף הבנייה מאיימים לשבות מעבודה החל מה-1 בפברואר, במחאה על שכרם, תנאי העסקתם ותנאי הבטיחות הירודים. דובר ארגון מפעילי עגורן צריח, רועי ויינשטיין, אמר לנתן זהבי: "אני בעצבים מטורפים. מתקשרים אלי כל מיני נציגי קבלן ויזמים מדברים איתי על מגורים ודירות ומה האינטרסים שלי ושחברות כוח אדם משקרות על השם שלי וכל מיני מוסדות ממשלתיים שלא אזכיר את שמם באים ואומרים לי שאני לא יודע איזה נזק אנחנו עושים לנושא הדיור. ואני אומר, רבאק אלוהים, בכל המדינה המזוינת הזאת אף אחד לא עשה את הקשר בין בן אדם שיושב על פיגום 340 שעות ונופל למטה? אף אחד לא עשה את החישוב הקטן הזה, שמנופאים נמצאים בתאים שהם יותר קטנים מצינוק בכלא גוואנטנמו? איך הדבר הזה מגיע למקום הזה?".
"במשך שנה אני נלחם במדינה הזאת", סיפר ויינשטיין. "אני הולך למנהל ואומר להם שאין בטיחות והם אומרים לי שאין משאבים. אני הולך למחלקת אכיפה עם משכורות של מנופאים שהעלימו להם שכר. דרכי עוברים 600 מנופאים, אנשים שבוכים לי בטלפון שהם לא רואים את הילדה שלהם, כי יד להם צו הרחקה כי הם לא מצליחים לשלם מזונות. ובאים אלי עם הלנת השכר והבת שישים אלף הזאת מקבלת את הניירות שלנו ואומרת לנו עוד שנה-שנה וחצי. היא מתגאה בזה שיש לה 300 חוקרים, 40 מיליון בעיצומים והכל פיקטיבי, הכל יושב בוועדות ערר".
"אנחנו סיימנו לצעוק", הבהיר ויינשטיין. "מאז שלפני חודש הודענו שאנחנו מתפטרים, קבלנים שהיו משלמים 30-35 שקל לשעה לרישיונות מזויפים בירושלים, באים למנופאים שלנו ומציעים להם 65 שקל לשעה בלבן. פתאום יש כסף. מקבלים כבר הצעות של 100 שקל לשעה. פתאום מוצאים את הכסף, רק בבקשה אל תפסיק לעבוד. עכשיו אנחנו נשב, ושהחור הזה יהיה על חשבון המדינה ולא על חשבון החיים שלי. שהמדינה תבחר בין קידמה לבין בטיחות, ולא אני בין בטיחות לפרנסה. והיא תחליט ותעשה את המחשבות שלה. וכל האצבעות המאשימות למדינת ישראל. לא להאשים את הקבלנים".
זהבי שאל איפה הסתדרות עובדי הבנייה. "כרגע הם נמצאים ליד הקבלנים, בתוך החור של התחת שלי", השיב ויינשטיין. "אנשים שלי מאבדים את השכר שלהם. משנים ל-120 אנשים את תנאי ההעסקה בלי למצמץ ואף אחד לא אומר מילה. כרגע לא מעניין אותי איפה הם. נציגי ההסתדרות יושבים לידינו בשולחן מול התאחדות הקבלנים, שומעים איך יו"ר ועדת העבודה של התאחדות הקבלנים מקריא תלוש שכר שהוא לא חוקי לפני ההסכם שהם חתמו עליו, וכולם מחייכים וצוחקים, איזה כיף לזרוק זין על הפועלים. שם אנחנו נמצאים. מחכים לאיזו חתימה. מדברים איתנו על מינימום כשאין לנו אפילו ערכת עזרה ראשונה. זה בדיחה זה פשוט בדיחה".
האם ח"כים מהאופוזיציה הנחשבים "חברתיים" מסייעים למאבק, שאל זהבי, ונענה: "עמיר פרץ נתן מגע מאחורי הקלעים. שלי יחימוביץ' לא ענתה לנו למייל. איציק שמולי הוא יו"ר השדולה לבטיחות שמעולם לא התכנסה. נכון להיום יש מאחורינו שני אנשים, ח"כ אייל בן ראובן וח"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה של הכנסת. ידיהם מוגבלות. כשאנחנו מבקשים חוק למדי רוח, שזה המינימום, ככלי ששומר לנו על החיים, ו-90% מהמנופים הם בלי מדי רוח, אז מבטלים לנו את החוק הזה. למה? לא יודע. אני לא מבין איפה האינטרס הפוליטי שמנופאי יוכל לעבוד בבטחה. 73 תקנות יושבות ואף אחד לא עושה איתן כלום".
