לאחר ההתאבדות הדרמטית אמש (ג') של העובדת הזוטרה בחברה של לב לבייב, שחשוד בהברחת יהלומים במאות מיליונים, הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' הסביר לאילה חסון ב-103fm איך יתכן שנחקרים יגיעו למצב בו ישימו קץ לחייהם לאחר חקירה.
"כפסיכיאטר שמנהל את הקליניקה הפרטית הגדולה בישראל, במהלך 25 השנים האחרונות ישבו אצלי לא מעט אנשים. מראשי משק, משטר וכלכלה ועד אנשים פשוטים מהפריפריה שהתמודדו עם חקירות משטרה ועבור כולם הסיטואציה היא מאוד לא פשוטה. אדם שנקרא לחדר החקירות נמצא מול חוקר מאוד מיומן שמטרתו להפעיל עליו לחץ נפשי, לפעמים עם אוריינטציות נוספות ורמיזות על עתיד מאוד קשה שיגיע במידה ולא יישתף פעולה. אנשים, ביניהם מנכ"לים של חברות גדולות במשק הישראלי, שהגיעו אליי באישון לילה כששבו מחדר החקירות רועדים, מפוחדים, זקוקים לכוס מים וסיפרו בדמעות על החוויה הקשה שעברו".
"אובדנות היא בקצה", סיפר, "האישה שקפצה מחלון המשרדים בבורסה ברמת גן לא רצתה לזעוק לעזרה - היא רצתה למות. זו החלטה מאוד מודעת שנובעת ממצוקה אותנטית ומאוד קשה. הדבר הזה שווה בדיקה, מה היה שם? החקירות מצולמות ומתועדות עם פרוטוקולים. מדובר בסך הכל בנחקרת שבמקרה הכי גרוע הייתה פה קטן בתוך המערכת".
אילה ציינה שכבר נחשפה בעבר לחקירות בהן הפרוטוקול לא ייצג את שהתרחש בחקירה המצולמת: "באופן פרקדוקסלי עבריינים מיומנים וקשוחים באים מוכנים לחקירות. יש להם עורכי דין שמלווים אותם. טייקונים עוברים השפלה פומבית, אין ספק, אבל יש להם עורכי דין גדולים שעוזרים להם ומכינים אותם לכל התסריטים ומבצעים איתם משחק מקדים. דווקא האנשים הכי פשוטים ונורמטיביים שפתאום נקלעים לחדר החקירות באים חשופים לגמרי".
"את לא יודעת כמה שאת צודקת", השיב, "ברור בעליל שאחת כזאת היא הרבה פחות מיומנת לעמוד מול לחצים כל כך קשים ושמישהו כאן צריך לעצור, לחשוב ולתת את הדין. זה תמרור אזהרה, אסור שמקרים כאלה יחזרו בעתיד. אני חוויתי אנשים שעד היום נותרו פוסט טראומטיים. יש אנשים שיושבים אצלי בקליניקה ומספרים על החקירות שלהם כאילו היו אתמול בלילה למרות שהתקיימו לפני 25 שנה. באותו רגע הם מריחים את הריח של החוקר, שומעים את הקולות ויודעים לתאר את חדר החקירות לפרטי פרטים. חקירות שיצאו מהן חפים מפשע בסופו של דבר והתיק נסגר אך הם נותרו פצועים וסרוטים לכל החיים".
רבינוביץ' אף שיתף את אילה לגבי אותם עבריינים מיומנים שהגיעו אליו לפגישות וסיפר והקביל זאת לסצינה מ'הסופרנוס': "כמו ב'סופרנוס'- המציאות עולה על כל דמיון כולל אלו שיש להם התקפי חרדה והם מתמכרים בכלא לסמים או קלונקס". לדבריו חדר החקירות עבורם הוא קלי קלות ושמי שקשה לו הם דווקא אלו שלא מכירים: "ישב אצלי השבוע מישהו שבחר לשמור על זכות השתיקה כי הרב אמר לו, הוא חייך ושר שירי דת לחוקרים תוך כדי החקירה כי הוא הגיע מיומן ומתורגל. דווקא האזרח הפשוט הוא זה שלא מורגל להיות בסיטואציה כל כך קשה, כל כך תובענית עם לחץ שקשה להסביר העוצמות שאתה נאלץ לחוות באותו רגע הן כמעט בלתי אנושיות. זה כמעט ולא טבעי שלא להתפרק".
כשנשאל אם להערכתו לאותה אישה ששמה קץ לחייה הייתה תשתית רגשית שהביאה אותה למהלך הקיצוני הזה סיכם: "יש אנשים שיותר מועדים לפורענות. אנשים שהם מלכתחילה יותר חרדתיים, יותר אובססיביים, יותר לחיצים והם הולכים על קרח דק. מהניסיון הקליני הרב שלי אני יכול לומר שעשרות נחקרים שלא הוגש כתב אישום נגדם באו אליי לטיפול והסיטואציה הזו מלווה אותם שנים רבות, לעיתים עד הקבר". אילה ציינה לסיום שגם היא פגשה אדם שעבר חקירות והכל בעניינו נסגר אך הוא סבר ש'החיים שלו נהרסו ושהוא לא אותו בן אדם מאז אותה החקירה'.
עריכה: איתמר זיגלמן