בג"ץ הכריע היום (א') כי לא יהיה ניתן לחטט בתיקיהם של המבקרים בבתי החולים בחג הפסח, וזאת על מנת לחפש חמץ בתיקיהם. תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, שוחח עם ענת דוידוב והגיב לדברים. לטענתו הרבנות דחתה כל פשרה, ולכן נאלצנו להגיע עד הלום.
"החלטה היום מצטרפת לפסק הדין המקורי שניתן מיד אחרי פסח הקודם", אמר פרנק, "זאת אומרת, שהוא ניתן בכוונה אחרי פסח הקודם בכדי לאפשר לפחות עשרה חודשים בכדי להגיע להסדר. מה שהנשיאה חיות עשתה היום זה פשוט לדחות את הבקשה לדיון נוסף, ולבקש מהרבנות ושאר הגורמים להגיע להסדר סוף סוף. אין כאן עניין חדש, ואין פריצה של הסטטוס קוו, שכן הסטטוס קוו מדבר על עניין של שמירת כשרות בבתי אוכל ובמוסדות ממשלתיים, וזה דבר שעדיין ישמר", ביקש להדגיש. "הצענו פשרות, אבל הרבנות דחתה כל פשרה".
אז מה הייתה פשרה שלהם? לדבריו הם הציעו להשתמש בכלים חד פעמיים, ובמקביל לדאוג שיהיו שלטים ומקומות מיועדים לאפסון החמץ. "אנחנו הצענו לבקש שלא יאכלו חמץ בשטחים ציבוריים, ולהתחשב. כמו שאנחנו יודעים להתחשב בבתי החולים, אז גם ככה במקומות אחרים". עוד הוסיף פרנק: "אני יכול להבין את הכעס רק בגלל שהוא מונע מחוסר ההכרה של המציאות. בעבר ידענו להסתדר, אבל בשנים האחרונות החלה הנחייה חדשה שמנחה את בתי החולים לדרוש מהמאבטחים לחפש אחר שארים של מוצרים בלי החותמת 'כשר לפסח'".
בהמשך עלה לשידור ח"כ מיכאל מלכיאלי ממפלגת ש"ס, שביקש לפרוש את משנתו בעניין. מלכיאלי הדגיש, ואמר: "אנחנו לא רצינו חקיקה, ולא יזמנו חקיקה. מעולם לא ניסינו להגיע לחקיקה בכנסת כי ידענו להחיות יחד עם הציבור הלא דתי באמונה שקוראים לה סטטוס קוו שהיא אמנה לא כתובה, אבל מחייבת. מי שחושב שהוא יכול לכפות על הצד האחר את הדעה שלו על ידי שופטי בג"ץ הוא טועה".
עוד הוסיף: "את יודעת כמה דברים אני כאדם דתי בולע וסופג? אנחנו מבינים שאנחנו לא חיים לבד במדינה הזו, ואנחנו רוצים לחיות ביחד. זו כפייה כי כשאני אדם דתי, רוצה להגיע לבית חולים ציבורי שממומן על ידי כספי המיסים שלי ושלך אני לא רוצה שיהיה שם לחם בשולחן לידי בזמן חג הפסח".
עריכה: עדן בן ארי