עת להשקיע
המאזין הצליח לחסוך כ־400 אלף שקלים במהלך השנים האחרונות, היושבים בחשבון הבנק שלו ללא מעש • כיצד ניתן להשקיע סכום כסף זה באופן הרווחי ביותר?
שנה חלפה מאז פרצה מגפת הקורונה, ובמהלכה נרשמה תנודתיות רבה בכל השווקים בעולם. אין ספק כי המגפה יצרה קשיים רבים במגוון תחומי החיים, אך לצד זאת מתברר כי גם יצרה הזדמנויות. התנודתיות שאפיינה את השווקים הביאה להזדמנויות השקעה יוצאות דופן, ולצד הריבית הנמוכה בשנים האחרונים, הפך שוק ההון לאטרקטיבי במיוחד. רבים שוקלים את הצטרפותם לשוק ההון, חלקם באופן עצמאי וחלקם באמצעות פנייה לחברות בתחום. אז כיצד מתחילים? והאם ישנם אפיקי השקעה נוספים אופציונליים?
המאזין הצליח לחסוך במהלך השנים סכום לא מבוטל של כ-400 אלף שקלים. הוא סיפר לאלון גל כי תקופת הקורונה חידדה אצלו את ההבנה שמדובר היה בבזבוז כסף. כעת, הוא מעוניין בהשקעה לא ספקולטיבית. גל פרש בפניו את האפשרויות הרלוונטיות ביותר עבורו להשקעה, והסכים עם הטענה כי מדובר היה בזמן מבוזבז: "בכללי המשחק שאנחנו חיים בו הכסף חייב להיות במצב שהוא מרוויח כסף, גם אם זה קצת. אם כסף לא מרוויח כסף אנחנו נצטרך לעשות את זה, ואז זו בעיה כי לעיתים בחיים קורים דברים כדוגמת אבטלה, קורונה וכו' ולכן אנחנו חייבים עזרה. העזרה היחידה היא שהכסף שצברנו ייצר לנו כסף. כך כל השוק עובד".
הוא הסביר כי קיימות מגוון השקעות סולידיות ארוכות טווח, שלאורך שנים יניבו למאזין תשואה נאה. כך למשל גל ציין כי באפשרותו של המאזין לרכוש דירה בחצי מיליון שקל, אך הדגיש כי התשואה בישראל על דירה מסוג זה לא תהיה גדולה. למרות זאת, אלון הבהיר כי 400 אלף שקל זה סכום שמתאים להשקעה בבית השקעות: "תיק סולידי אומר שאתה לא צריך את הכסף בשנה הקרובה. ההשקעה המינימלית היא לשנה-שנתיים, אך רצוי ל-4-3 שנים". הוא התריע כי בתי השקעות מסוימים משתמשים בתיק ההשקעות בקרן נאמנות, שמטרתה לנהל את הכסף המושקע באופן אקטיבי על מנת לייצר תשואה: "אם אתה מנהל תיק, למה אתה צריך קרנות נאמנות? אתה לא צריך, אבל הם עושים את זה כי מובנה בזה עמלה יותר גבוהה".
עריכה: עופרי גליכמן
