להתמודד עם הפרעת האכילה
אלה חן בת ה־17, שהייתה בקבוצת נבחרת ישראל בשיט, סיפרה: "פרשתי לפני שנה בעקבות התדרדרות לתוך הפרעת אכילה" • קראה להגברת המודעות לנושא
הפרעות אכילה, לעיתים מתחילות ללא כל התראה מוקדמת; כך גם על פי סיפורה של אלה חן בת ה־17, שבעקבות ניסיונותיה להפוך לטובה יותר בשיט, ספורט אותו אהבה מגיל צעיר, הגיעה למצב של הקאות בלתי פוסקות והתעסקות קנאית כמעט במשקל גופה.
חן שוחחה עם מעיין אדם וסיפרה על הדרך הלא פשוטה שעברה: "זה התחיל מחוג כתחביב כמו כל חוג של ילד בן 7, אך הוא משך אותי לתחום התחרותי. פרשתי לפני שנה בעקבות הידרדרות של כמה שנים לתוך הפרעת אכילה, שאני חיה אותה כבר כמה שנים טובות בשלבים שונים של קושי. זה החל בילדות, בבית בריא וכאחות בכורה לארבעה אחים שאוכלת בריא מאהבה לאוכל הזה. לאט לאט נכנסתי למשבצת מאוד ברורה של דוגמה לאחיי ולחבריי כאחת שמקפידה על תזונה נכונה".
הסתכלתי על עצמי, והבנתי שאני לא יכולה ללכת עם גופיות
עוד שיתפה בגילוי לב, כי: "הבית לא אסר עליי שום דבר, היה ידוע שכשרוצים לאכול משהו אוכלים. פתאום זה התחיל להשפיע עליי, הבנתי שאני לא רזה ואפילו מלאה, שמודעת מאוד לגוף שלה. הסתכלתי על עצמי והבנתי שאני לא יכולה ללכת עם גופיות והמשקל על הסירה מאוד הפריע לי. המאמן אף פעם לא אמר לי משהו על זה, אך ראו שהיחס לחברי הקבוצה נבע מהאם הם משקיעים בכושר ונראים ספורטאים. מי שספורטאי טוב קיבל ציוד טוב, ותמיד הייתי צריכה להוכיח למאמנים שאני עושה כושר למרות שלא ראו עליי. המאמנים לא היו בטוחים שאני מתאמנת".
בסיום דבריה, פרשה חן את תסמיני הפרעת האכילה ממנה סבלה: "שאלו אותי כמה אני שוקלת, ואמרו לי 'בואו נעשה דיאטה'. הגעתי למצב שאני עושה בין 11 ל־13 אימונים בשבוע לא כי הכריחו אותי, הייתי אומרת שזה בשביל הספורט, ושאני חייבת להיות טובה אבל אז התחילה ההפרעה. הייתי מקיאה שש פעמים ביום וסבלתי מפגיעות עצמיות ואובדנות".
עריכה: מיכל קדוש
