החיפוש אחר מטפל או מטפלת להורה שזקוק לסיוע לרוב מלווה בחששות, פחדים ובעיקר קושי מחשבתי על הכנסת אדם זר לחלל כל כך אינטימי. ד"ר דניאל אריאלי עברה את התהליך עמוס הרגשות בעקבות התדרדרות מצבה של אמה. בעקבות כך, חיברה את ספרה החדש 'אינטימיות זרה' - 'ההורים שלנו, האנשים שמטפלים בהם ואנחנו'. ורדה רזיאל ז'קונט שוחחה עמה על כך ב־103fm, ובשיחה מלב אל לב סיפרה ד"ר אריאלי כיצד הכול התחיל, על הזוויות המוצגות בספר ועל המחקר שביצעה במהלך החיפוש אחר המטפל האידיאלי עבור אמה האהובה.
"הכל התחיל מהמקרה האישי שלי. אמא שלי התחילה להיות עם דימנציה שהתחילה לכלות חלקים מהתודעה שלה. זה הלך והחמיר והגענו למצב שהרופא קבע שהיא צריכה השגחה וטיפול 24 שעות ביממה", סיפרה ד"ר אריאלי, "עשינו מה שעושות עוד עשרות אלפי משפחות בישראל ופנינו להעסקה של עובדת סיעוד מחו"ל. בארץ קוראים לזה עובדים זרים אבל אני קוראת לה עובדת סיעוד מחו"ל. אני רוצה להוריד את המילה 'זרה' מהכינוי הזה ולתת דגש ל'סיעוד', שהוא העניין המקצועי שיש באנשים האלו".
"יש פה את האינטימיות הכי גדולה שאפשר לדמיין. האינטימיות הפיזית והרגשית מאוד גדולה. היא גם מחבקת אותה ומלטפת אותה", הדגישה וציינה כי אומנם מדובר בעובד זר אך למטופל יש צורך בקרבה אמיתית.
על המפגש הבין תרבותי המרתק בין המשפחה לבין המטפל הסיעודי, אמרה: "הזרות גם קשורה לכך שיש לי איתה גם יחסים של עובדת ומעבידה. אני משלמת לה כסף ויש פה שיקולים רציונליים, אני רוצה לשלם לה אולי פחות, והיא רוצה לקבל יותר. כל זה נכנס לתוך האינטימיות הזאת - הבית שלי הופך להיות מקום עבודה".
בהמשך סיפרה ד"ר אריאלי על העובדים עצמם, מהם התנאים והשיקולים שלהם כשהם מחפשים באיזו מדינה לעבוד. כמו כן, לדבריה הספר מבוסס על מחקר אנתרופולוגי וראיונות שערכה עם בני משפחה ישראלים ועובדות סיעוד מהודו.