"יש בה משהו, באישה הזו, שקשה לסרב לו"
עבור הנרייטה, כל ביקור בשוק הוא הרבה יותר מהצטיידות במזון • במילים נוגעות ללב, סיפרה מרסל על הבחור תכול העיניים שהגברת המיוחדת לעולם לא תשכח
"הנרייטה עושה שוק, את כל המשכורת של בעלה שמה על השוק הזה", הכניסה אותנו מרסל בדמיוננו היישר אל עולמה הסודי של הנרייטה. "לפני שהיא יוצאת מהבית, לוקחת ממנו כמה שטרות עם ריח של כסף. כשהיא נכנסת לשוק, היא נכנסת ברגל ימין. אמה לימדה אותה, שאם היא רוצה לצאת עם דברים טובים, היא צריכה להיכנס ברגל ימין. בבית ספר זה לא עזר לה".
עוד שיתפה מוסרי: "הנרייטה אוהבת להרגיש את הפירות ביד שלה. תפוחים יפים יפים, כמו הלחיים שהיו לה כשהייתה ילדה. הרוכל כבר מכיר את התרגילים שלה, 'הידיים שלי זהב', היא אומרת, 'גם מפירות רקובים אני עושה דבש'. הנרייטה תמיד מקבלת הנחה, לא רק ממנו, יש בה משהו, באישה הזו, שקשה לסרב לו".
את הביקור בשוק, מסיימת הנרייטה באופן קצת אחר מאיך שהתחילה אותו. "אחר כך תעבור לדגים ותשתמש באותו התירוץ", המשיכה מרסל, "אחר כך אל הלחם, החלות, ובסוף אל הערק, בשביל משה והחברים שלו שבאים הרבה יותר ממה שהיא קוראת להם. אצל ההוא מהערק, הנרייטה לא עושה את התרגיל, אלא משלמת לו עוד כמה שטרות".
מדוע מעניקה הנרייטה יחס מיוחד למוכר הערק?
