נלחמות בסרטן - גם במלחמה
נטליה מזרחי, חולת סרטן שברחה מקייב, קיבלה טיפול בישראל • פרופ' רינת ירושלמי וסבטלנה פידטילוק מצוות ביה"ח בילינסון סיפרו על הטיפול בה
המלחמה באוקראינה ממשיכה, הרס רב נרשם ברחבי המדינה ואזרחים רבים עדיין נאבקים להימלט מאזור הקרבות. ברחבי העולם נערכים לקבלת המוני הפליטים, וכך גם בישראל. לאחר ביקורת רבה שנשמעה על מדיניות הקליטה, פורסם אתמול (ב') כי שרת הפנים איילת שקד תבטל את הפקדת הערבויות ממשפחות האוקראינים שאינם יהודים, תציג מכסה הומניטרית ותבצע הקלות נוספות בהתאם להתרחשויות.
גולן יוכפז וענת דוידוב שוחחו הבוקר עם נטליה מזרחי, פליטה מקייב שסיפרה על המסע שעברה: "ביום הראשון שהתחילה המלחמה, התחלנו את המסע מקייב לגבול אוקראינה באוטו עם החברים. זה לקח 5 ימים. ישנו בכל מיני מקומות, הייתה בעיה עם דלק כי לא היה מקום לקנות, ואם היה - היו שעות ארוכות של המתנה. מקייב לגבול אפשר להגיע בגבול תוך 7-6 שעות וזה לקח 5 ימים".
לארץ היא הגיעה דרך רומניה, בעזרת קולגה של אחיה. "לא היה להם זמן לחשוב לאן נוסעים ומה עושים, פשוט יצרנו איתו קשר. הוא שם את הפיקדון בשדה התעופה על כל בן אדם 10,000 ₪. חיכינו 6 שעות בשדה תעופה רק כדי לצאת משם". מלבד המאבק להימלט מהמלחמה, נטליה מתמודדת עם מחלת הסרטן. היא החלה טיפולים באוקראינה אך טיפול אחד נאלצה להפסיד, כי הייתה צריכה לברוח. "באוקראינה כל הטיפולים לחולים אונקולוגיים נעצרו בינתיים, לא עוזרים לאף אחד".
"נדיבות מרשימה של מערכת הבריאות"
פרופ' רינת ירושלמי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף בבי"ח בלינסון הצטרפה לשיחה, ואמרה: "קיבלנו הודעה דרך עזר מציון ומיד נרתמנו. בי"ח התחייב באופן מידי לטיפול מלא באישה. המחלה שלה היא מחלה מורכבת, דורשת טיפול כימי. לשמחתנו הטיפול שהיא הפסידה, לא נוכל להשלים אותו, אבל התוספת שלו לסיכויי ההחלמה שלה מינורי. אנחנו דוחפים אותה לנושא כירורגיה וטיפול בקרינה שהיא תזקק לו".
עוד הוסיפה: "אנחנו רואים כאן נדיבות מרשימה של מערכת הבריאות, אנחנו נצטרך לעשות הערכה של מה היקף החולים שנזקקים לטיפולים, איזה טיפולים. תמיד התמודדנו עם נושא של פליטים".
סבטלנה פידטילוק, רשת צוות בבי"ח שסייעה גם בתרגום השיחה, סיפרה על הדרמה המשפחתית האישית שלה: "יש בארץ די הרבה אנשים כמוני שעלו מאוקראינה, שיש להם קרובי משפחה מאוקראינה. אמא שלי בדרך לפולין עכשיו. היא נסעה כל הלילה באוטובוס בכבישים, פקקים איומים, לילה שלם לא ישנה. האמת, לא דיברתי איתה, לא יודעת מה מצבה כי אין קליטה. ברגע שהיא עוברת את הגבול אין לי איך לתקשר איתה. רק דרך האינטרנט. מאוד מקווה שנסתדר כי גם טיסות לישראל מפולין, הטיסה הכי קרובה זה רק בשבת. אני לא יודעת איך להוציא אותה משם".
היא סיפרה שאמה "ברחה לבד, היא פחדה אבל הפחד למות בגלל ההפצצות גרם לה לקפוץ לאוטובוס הראשון שהיא ראתה שנוסע לגבול".
עריכה: עופרי גליכמן
