הכליות שלנו עמלות לילות כימים בשמירת בריאותינו, ואחראיות בין היתר על סינון הדם מפסולת ואיזון חומציות הגוף. אך מה קורה כשהן אינן עובדות כראוי, ומצריכות התמודדות לא פשוטה עם חוסר התפקוד הכלייתי? בפרק החמישי של 'חולה על הבית', הפודקאסט בהגשת מיכל קדוש השם זרקור על רזי הטיפול הביתי, שוחחה מיכל עם הדיאטן הקליני דרור בן נח, שסיפר על חייהם של הלוקים במחלות אי ספיקת כליות, והדגיש כיצד שמירה על תזונה מאוזנת מקלה על שגרת יומם.
"מחלת האי ספיקת כליות כרונית מחולקת לחמישה שלבים, כאשר הראשון הוא הקל ביותר והחמישי הוא החמור ביותר, שלב שנקרא אי ספיקת כליות סופנית", תיאר בן נח. "במצב כזה הכליות כבר ממש לא עובדות, מה שדורש טיפול חליפי בדמות מכשיר שיבצע את פעולת הכליה, זו הדיאליזה, או השתלת כליה, שהיא חלומו של כל מטופל שסובל מהמחלה. צריך להפריד בין חולי כליה לבין מטופלי דיאליזה. מדובר בערך ב־10 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת שהם חולי אי ספיקת כליות בישראל, וישנם כ־7,000 מטופלי המודיאליזה בארץ. אנו רואים ששכיחותם בשנים האחרונות רק הולכת ועולה, ואחת הסיבות העיקריות לכך היא גורמי הסיכון למחלות אי ספיקת כליות כמו סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה העולים באוכלוסייה, וזה מה שמסביר את הגידול המשמעותי בחולי המודיאליזה".
ומהם הטיפולים הנפוצים במחלות כליות מסוג זה? יש את טיפול הדיאליזה הצפקית שמתבצע דרך סינון הדם דרך קרום הצפק. וזה טיפול שעוברים אותו בבית", השיב והוסיף, "יש גם את ההמודיאליזה, טיפול באמצעותו דם יוצא מהגוף, עובר דרך מסנן המכונה וחוזר חזרה לגוף המטופל אחרי הסינון. לכל מטופל יש את האפשרות לבחור ולא כל האופציות מתאימות לכל מטופל, ישנם מטופלים שיכולים להסתייע רק בשיטה אחת. ההבדל העיקרי הוא שדיאליזה צפקית תיעשה בבית המטופל בניהול המטופל עצמו, לעומת המודיאליזה שעבורה יגיע המטופל שלוש פעמים בשבוע למרכז הרפואי ברוב המקרים, ויעבור טיפול של כארבע שעות".
חלק בלתי נפרד מההתמודדות הוא כמובן הנושא התזונתי, שיכול לשנות לחלוטין את הצלחת הטיפול ואת מידת הקושי שיעבור המטופל בדרך להחלמה. "הכליה אחראית על איזון נפח הנוזלים, הפרשת חומרים ופינוי רעלים", הבהיר. כשזה לא קורה כמו שצריך, המטופלים מתחילים לצבור רעלים שיכולים להיות מסוכנים בכמות עודפת, וצבירה גדלה של נוזלים. כאן לטיפול התזונתי יש משמעות גדולה, כי באמצעות תזונה מתאימה ניתן לסייע למטופלים לשמור על רמות מאוזנות בדם ולהפחית את כמות הרעלים. בקרב מטופלי דיאליזה, שם המצב חמור יותר, הטיפול התזונתי משמעותי יותר", הוסיף. "אם יש לנו כליה שמסננת 24/7, הטיפול בדיאליזה מוגבל. המטופלים מגיעים שלוש פעמים בשבוע בד"כ ל־4 שעות, וחוזרים הביתה לעוד כמעט 48 שעות ללא איבר שמנקה את דמם. לכן צריך להתאים תזונה שתוכל לעזור להם לשמור כמה שיותר בין הטיפולים".
תופעת לוואי אפשרית בקרב חולי כליות, היא תת תזונה שתקשה עליהם עוד יותר את ההתמודדות עם המחלה. בהמשך, הסביר דרור: "לתת תזונה יש השלכות לא טובות. הרעלים המצטברים בגוף יכולים לגרום לחוסר תיאבון ולשינויים בטעם, שבתורם עלולים להוביל לצריכה ירודה יותר של מזון, ונראה מטופלים מגיעים למצבים של ירידה במשקל ואובדן מסת שריר, רואים איך כוח השריר יורד. תת תזונה תפגע באיכות חייו של המטופל, ומחקרים מראים שמטופלים בתת תזונה נוטים לחלות ולהתאשפז יותר, הם סובלים מיותר זיהומים והסיכון שלהם לתמותה עולה. יש להקפיד על ההמלצות התזונתיות, ובראש ובראשונה מדובר על דיאטה עשירה בחלבון ובקלוריות. ויטמינים ומינרלים בהחלט חשובים, אך חלבון הוא הבסיס, אבן הבניין של השריר. היום רואים יותר כמה שמירה על מסת שריר חשובה עבור הבריאות ואיכות חיינו. ישנם מטופלים שההעשרה התזונתית דרך הפה לא מספיקה להם, ואז נכנסת האופציה של הזנה דרך הווריד. זה לגמרי שתי ציפורים במכה אחת".
בסיום השיחה, ציין בן נח: "הטיפול נחשב לבטוח, צריך לזכור שכמו כל טיפול תרופתי גם לזה יכולות להיות תופעות לוואי. חלק לא גדול מהמטופלים יכול להציג תופעות לוואי מטבוליות כמו עלייה ברמות הסוכר, בשומנים בדם ובאנזימי הכבד, לכן הטיפול דורש מעקב במיוחד בחודש הראשון של הטיפול. המעקב נעשה על ידי הדיאטן, הצוות הרפואי ועושים את התיקונים הנדרשים במה שצריך. ספק אם מטופלים בתת תזונה קשה יוכלו להפיק תועלת מההעשרה הזו, ולכן התזמון הוא נקודת מפתח חשובה. עלינו לזהות כמה שיותר מוקדם את המצב בו מטופלים לא מגיעים לכמות מספקת של קלוריות וחלבון דרך אכילה, ולהציע את האופציה הטיפולית הזו במידה וזה באמת יכול להתאים להם".
*מוגש כשירות לציבור בחסות ניאופרם ישראל. אין לנותנת החסות כל השפעה על תכני התוכנית או על אופן הפרסום.
1592-JUL-2023
עריכה: מיכל קדוש