"מתקשרים אלינו תוך כדי התקף חרדה כדי לקבל סיוע"
אירית אלוני, מנהלת היחידה הקלינית בנט"ל, עמותה המעניקה תמיכה נפשית לנפגעי טרור, על ההתמודדות הרגשית נוכח המצב הביטחוני: "צריך לנרמל את הפחד"
חווים סטרס וחרדות נוכח המצב הביטחוני? בעקבות מבצע 'מגן וחץ', אבי כץ אירח בתוכניתו ב־103fm את העובדת הסוציאלית אירית אלוני, מנהלת היחידה הקלינית בנט"ל, עמותה המעניקה תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טרור ומלחמה בישראל. אלוני הסבירה כיצד להתמודד עם התקופה הקשה עבור אלפי אזרחים ברחבי המדינה.
לדבריה, "העמותה הוקמה לפני 25 שנה על מנת לטפל בנפגעי פוסט טראומה על רקע לאומי וטרור. בימים האחרונים אנחנו לא שומעים על הפצועים ועל הפצועות הנפשיים ועל הפגיעות הרגשיות - לחץ וחרדה. זאת הפציעה השקופה, והיא מסוכנת מאוד. אנחנו זמינים 24/07, אזרחים ואזרחיות יכולים להתקשר ולקבל מענה וסיוע רגשי. היום אנחנו רואים עלייה משמעותית ומטורפת בפניות לנט"ל, מעל 550% עלייה במתקשרים שמחפשים תמיכה. ביום רגיל אנו מקבלים בממוצע כ־70 שיחות והיום אנחנו מקבלים מעל 400 פניות".
בהמשך, ביקשה לציין כי "גם במצב רגיעה, כל טריגר קטן יכול להפעיל את כל המנגנונים הישרדותיים הראשוניים שלנו ובכך להפעיל גם לחץ, התקפי חרדה ותחושת איום מתמשך. לפעמים, גם שנים אחרי שירות הצבאי, חיילים וחיילות נזכרים באירוע. לקוח זמן להבין מה קרה שם ולעבד את האירוע. יש אנשים שמתקשרים אלינו תוך כדי התקפי חרדה כדי לקבל את הסיוע מאנשי המקצוע הטובים ביותר ומהמתנדבים שלנו. מתקשרים אלינו גם הורים מודאגים שלא יודעים מה לעשות עם הילדים שלהם, שסובלים מהתקפי בכי וזעם - הם רוצים מאתנו את הכלים ואת ההכוונה".
אלוני עוד אמרה: "הפחד הוא משתק, זה בא לידי ביטוי בכל מיני תסמינים פיזיולוגיים שמבהילים אותנו. זה באמת מפחיד. ברגעים כאלה, אחד הדברים החשובים ביותר זה לנרמל ולהבין שהתחושות שלנו הן נורמליות. אנחנו מחזקים את התחושות הפנימיות, לא מבטלים אותן ולא מדחיקים אותן. אנחנו שאלים 'מה עושה לי טוב ומה לא עושה לי טוב?' כדי לחזק את הקירות הפנימיים. אנחנו צריכים להנמיך את הדברים שלא עושים לנו טוב ומגבירים את הדברים שעושים לנו טוב".
כשנשאלה על התסמינים הפיזיולוגיים הנפוצים ביותר בזמן התקף החרדה, אלוני השיבה: "הגוף ננעל, מתחילה זיעה ורעד, זה מצב של פריז - הגוף מתכונן למלחמה והוא באמת נתקע, כי הוא לא מבין מה קורה לו. אנחנו עוזרים לאדם במצב הזה, קודם כל לנשום. במבצע הקודם, ראיתי אחד המתנדבים יושב על הרצפה ונושם יחד עם המטופלת - נושם איתה ומרגיע אותה, נשיפות קטנות כדי שהיא לא תתפוצץ". והוסיפה: "כשילד נמצא בסיטואציה הזו, אנחנו מסבירים לו בצורה פשוטה ומובנת כיצד להתמודד. אם הוא אומר שהוא מפחד, אנחנו עונים לו שהוא צודק, שגם אנחנו מפחדים - אנחנו צריכים להיות הכי אמיתיים".
עריכה: דוד זבולוני
