שרפות רבות השתוללו בימים האחרונים באזור הצפון, וצוותי כיתות הכוננות ותושבי היישובים ניסו להתמודד עם האש. מאור צ'רנה, חקלאי מקיבוץ יפתח שממוקם כ-700 מטר מהגבול, סיפר על כך.
"אנחנו נעשה הכול בשביל היישוב. אין לנו את הביגוד, ומה שהיה לנו השתמשנו פה, וגם כב"ה וגם מהמועצה העלו צוותים, וביחד הצלנו את היישוב", סיפר צ'רנה והוסיף: "החצר שלי נדלקה, ואם לא היינו מגיעים לשם, אז הבית היה נדלק. מפעל נטפים, דקה לפני שהוא נשרף, הצלחנו להצר את האש מחוץ לגדר של המפעל. אז כן, עשינו את זה בלי ציוד מתאים. המדינה לא נמצאת בכל מקום. היא לא שם, וזה מתסכל וזה כואב. אתה מרגיש את הלבד הזה".
לדבריו, "אני מרגיש לפעמים כמו ב'חומה ומגדל', חוץ מצה"ל שבאמת עושים, כי גם אנחנו חלק מצה"ל בתור כיתת הכוננות. גם באזרחי, הצוותים של כב"ה שהיו פה עשו מעל ומעבר, והצוותים של המועצה שבאמת סיכנו את עצמם וגם היו פה. גם להם אין את הציוד הכי מתאים, אבל זו תפיסה של המועצה שהבינו כבר ב-2006 שצריך לבנות צוותי חירום רציניים יותר, כי בסוף זה הציל את המצב".
לגבי הפגיעות במטע שלו אמר: "אפשר להגיד ש-50 אחוז נפגעו בצורה כזאת או אחרת בגלל השרפות, ובעיקר הנאשי והאגס נפגע, וחלקה אחת של הנקטרינות נפגעה. אנחנו ננסה לאושש, אבל כרגע זה נראה נזק בלתי הפיך, בטוח לשנה הקרובה".
מה אומדן הנזקים?
"הכנסה של כמה מיליונים".
יש אפשרות לפיצוי?
"יש את משרד החקלאות, שאנחנו מדברים איתו באופן רציף. יש מסלול של מס הכנסה שנקבע עוד בעקבות הפינוי, אבל זה לא משהו מוחלט. אין איזה מתווה שמאשר דברים - לנזק ישיר יש. לנזק ישיר אתה יכול לקבל החזרים".
"בין 30 ל-50 אחוז בכל מטע בכל יישוב נפגע בצורה כזו או אחרת", הדגיש.