"תשעה חודשים זה מעט כשמדובר בנפש"
ללה לוי, ניצולה ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, שיתפה בזיכרון הקשה שלה: "לפתע שמעתי בום ועוד בום, המוזיקה פשוט נפסקת ומבקשים מכולם לצאת מהשטח"
ללה לוי היא בת 27, ספרית וסלקטורית, מתל אביב. היא הגיעה למסיבת הנובה ב-7 באוקטובר בשתיים בלילה והייתה אמורה לעבוד בהמשך אותו יום כברמנית במסיבה. בריאיון ל-103fm ללה התייחסה להשתלשלות האירועים באותו יום ארור, לזיכרונות הקשים ולצלקות שנותרו בה.
"אני חושבת שההומור של השורדים הוא יותר פנימי. אנחנו השורדים יכולים לבוא ולצחוק על הדברים ולהפוך את המוות למשהו יותר נוח", שיתפה בנוגע לדרך ההתמודדות האישית שלה עם הטראומה.
"בנובה הייתי אמורה לעבוד כברמנית בשמונה בבוקר, הגעתי מוקדם יותר לבלות עם חברים ולא עליתי למשמרת מה שנקרא. לא הרגשתי טוב וישבתי בפינה. מלא אנשים התחילו להוציא טלפונים. חשבתי שמצלמים את הזריחה. אבל לפתע שמעתי בום ועוד בום. המוזיקה פשוט נפסקת ומבקשים מכולם לצאת מהשטח. אני יוצאת ומתקדמת. חבר מתקשר אליי וזה מה שהציל אותי. קבענו שנלך לכיוון השמש וניפגש. אני מתקשרת במקביל לחברות שלי ומוודאת שהן בסדר. לצערי הן לא שרדו", סיפרה ללה על המאורעות הדרמטיים של ה-7 באוקטובר.
"ניסיתי כמה פעמים לחזור ולעבוד אבל זה לא מצליח. יש חרדה. אני יכולה לדבר על החוויה אישית שלי. הבעלים של חנות שרציתי לעבוד בה זיהה שהייתי בנובה ומתחיל תחקיר. גם עם עברו תשעה חודשים עברו רק תשעה חודשים. זה מעט כשמדובר בנפש. אל תתלהבו שמישהו בנובה בא לעבוד אצלכם. זה הדבר הכי נורא. בבת אחת אתה מקבל התקף חרדה ופאניקה", הסבירה.
