"בייגלה הוא לא חטיף תמים"
הנטורופתית נועה אוליאל ממליצה לנו להכין לילדנו מזון בריא ומושקע: "העיניים אוכלות בצורת ההגשה"
רגע לפני שהילדים חזרים לבית הספר, עסקו אלי כהן ואודי סגל במה שהם יאכלו בו. לשם כך שוחחו השניים עם נועה אוליאל, רכזת לימודי נטורפתיה בבית הספר 'אדמה' לרפואה משלימה בגבעת וושינגטון.
אוליאל היא גם אם לילדה עם סוכרת נעורים. דווקא השעות בהן הילדה רחוקה מהבית, הן שעות מרגיעות מבחינתה: "כשילד מגיע הביתה, יש לילד מקרר וארון חטיפים, הוא יוצא לחברים, חוגים וסבא וסבתא. דווקא בבית הספר אני יודעת שאני מציידת אותה בארוחה, וזו הארוחה שהיא תאכל".
אוליאל הסבירה כי אנחנו חיים בחברת שפע מערבית, אבל בפועל הילדים שלנו סובלים מתת תזונה: "מעל 70% מהמזון שאנחנו קונים תעשייתי. הילדים שלנו מאוד תמימים, והם הצרכנים העיקריים של המזון הזה".
ומה תפקידו של בית הספר בחינוך לתזונה בריאה? לטעם המומחית הוא מכריע: "אם המחנכת לא תגביל, אפילו חטיפים שנראים תמימים זו בעיה. בייגלה הוא לא חטיף תמים. כדי שילד ישמע בבית הספר על הנושאים האלה ואפילו יהיה סוכן שינוי כלפי הבית, החינוך צריך לבוא גם מהמערכת. אנחנו רואים בכיתות הנמוכות, הילד אוכל מה שהוא קיבל מהבית. הזמן של הילדים בבית הספר הוא זמן שלהורים יש שליטה. ברוב המקרים הם יאכלו מה שההורים יביאו".
לשווק לילדים את ארוחת הבוקר
אם כך, במה לצייד את ילדינו לארוחת עשר? לאוליאל יש כמה טיפים: "להכין אוכל יחד עם הילד, לשמוע מה הוא מעדיף, כדי לגרום לו לאכול את הארוחה". היא ממליצה על בחירת לחם ללא חומרים משמרים, ובעיקר לגוון. "ילדים אוהבים גיוון: אפשר עם לחמניות או פיתה מדגנים מלאים. חלבונים כמו גבינה, ביצים, חומוס וטחינה או פסטרמה". עוד המליצה לצייד את קופסת האוכל בירקות חתוכים באופן שיהיה נוח לילד להחזיק אותם. ניתן גם לחתוך פירות או להכניס פירות קטנים על פי העונה.
"כמו שהיצרן משווק לילדים הקטנים, אנחנו צריכים לשווק להם את הקופסה הזאת. כי העיניים אוכלות בצורת ההגשה, שתפתה אותם לאכול. צריך קצת יותר להשקיע", אמרה.
