"כשראיתי את הסרט לראשונה, לא האמנתי למה שאני רואה"
ענר שפירא ז"ל, לוחם סיירת הנח"ל, הצליח להדוף 8 רימונים שהשליכו מחבלי חמאס למיגונית, והציל חיים • אריה אלדד חלק לו כבוד • אנשי השנה תשפ"ד
ענר שפירא ז"ל, לוחם סיירת הנח"ל, בן 22, הצליח להציל את חייהם של עשרות מבלים במסיבת הטבע נובה בקיבוץ רעים, זאת כשבאופן בלתי ייאמן הצליח להדוף מחוץ למיגונית בה התחבא 8 רימונים שזרקו מחבלי חמאס פנימה. את הרימון התשיעי לא הצליח לתפוס, ושילם על גבורתו בחייו. כחלק ממשדר אנשי השנה בהגשת ניסים משעל, בחר בו אריה אלדד כאיש השנה שלו.
"זאת שנה של מיליון דרמות וטרגדיות, והגיבור שלי הוא ענר שפירא, האיש שהשליך את הרימונים החוצה מהמיגונית עד שהאחרון התפוצץ בידיו והוא נהרג", תיאר. "ענר כסמל לכל האזרחים, החיילים בחופשה, החיילים בדימוס, הקצינים, האחים קלמנזון והאחים סלוטקי, האנשים שקמו מהבית בלי שום מסגרת, בלי שום ארגון, ורצו להציל. זאת השנה שלהם. רואים את המחבלים באים וזורקים רימונים לתוך המיגונית הדחוסה באנשים שנמלטו מכל עבר ופתאום יד זורקת את הרימון החוצה, ועוד אחד, ועוד אחד. כשראיתי את הסרט פעם ראשונה לא האמנתי למה שאני רואה ורק אחר כך הגיעו הסיפורים. הוא עומד בפתח עם בקבוק שבור כי אין לו נשק, ויודע שאותו לא יעברו עד כלות".
תוך כדי הקרב, ענר צולם במצלמת שמשה של רכב שחנה במקום. אני מבין שהוא כתב על הקיר משהו כמו 'אם לא אצליח או איפגע, שמישהו אחר ינסה לעשות אותו הדבר'. גם כשהבין שיהרגו אותו, הוא המשיך בקריאה לעזרה, להמשיך.
"אחד הדברים שהיו בלתי נסבלים לרבים כל כך, גם לאלה שהיו שם בעין הסערה בתוך בור הדמים הזה וגם לאלה שרק צפו מרחוק, היה חוסר האונים. הוא אמר 'אני לא מקבל את חוסר האונים הזה, אני תמיד יכול לעשות משהו'. אלה שלא חיכו סתם אלא ניסו לעשות משהו, היו הגיבורים של האירוע. זו לא אופציה לוותר. אני מניח שהיו עוד רבים כמוהו שאת הסיפורים שלהם אנחנו אפילו לא מכירים. בתוך מאות נרצחים, חללים וחיילים גיבורים שנלחמו וקורבנות בוודאי היו מעשי גבורה שכבר לא נשאר מי שיספר אותם".
כשאני רואה את הקרע בהם, אני אומר שהם נלחמו על החיים שלנו, כי הם רצו להציל אותנו, והם שילמו מחיר כבד בחייהם.
"על שולחני מונח ספרון של ז'אן אמרי, 'מעבר לאשמה ולכפרה', חצי יהודי בזמן ההשמדה באירופה", תיאר אלדד בסיום. "חילוני לגמרי, מתבולל לגמרי, והוא מנסה להגדיר בכל זאת מהי היהדות שלו. כמי שניצול מהשואה, כתב 'להיות להיות פירושו גם מעבר לתפקיד שיש למלא פחד'. ואולי זה אחד ההבדלים, כל מה שהיה יכול זה לפחד ולהבין שזה הגורל היהודי. הגורל שלנו גם כשהופתענו, גם כשכבשו לנו כברת ארץ, גם כשטבחו בנו, היו מספיק אנשים שהיה להם מה לעשות והחינוך לעשות מעבר לפחד".
עריכה: מיכל קדוש
