"אמן שהלחימה לא תהפוך ללבנון השלישית"
ענת דוידוב בטור אישי על השנה הטראומטית: "ישראל עדיין עמוק בתוך ההלם של 7 באוקטובר. בעשרת הימים האחרונים צה"ל מצליח להפיח בנו מעט אופטימיות"
ישראל במלחמה 361 ימים. 101 חטופות וחטופים נמצאים עדיין בשבי חמאס. לא נשכח אותם עד שכולם ישובו. 251 אנשים תמימים נחטפו מהקיבוצים בעוטף עזה, מהמיטות וממסיבות הטבע נובה ופסיידק.
117 שוחחרו בחיים בעסקה הראשונה. 37 גופות חולצו. רק לאחרונה נרצחו שישה חטופים צעירים, שהחזיקו מעמד כמעט שנה. צה"ל התקרב, וחמאס רצח אותם. לא נשכח גם אותם. תשפ"ד, השנה הטראומטית בתולדות מדינת ישראל, הותירה הרבה נפגעים מאחור עם פצעי גוף ונפש. מאז המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר, נהרגו ונרצחו כ-1700 אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון.
80,000 מפונים מהצפון הנטוש הפכו לפליטים בארצם. מפוזרים בכל הארץ. עסקים קרסו. עשרות אלפי אנשי מילואים משרתים בעזה ובצפון. חלקם משתחררים ומקבלים עכשיו צו שמונה בפעם השלישית.
אלפי פצועים גבתה המלחמה האכזרית הזאת. פצועים שישארו עם פגיעות קשות לכל החיים, קטועי גפיים. זה מה שמאפיין את הפציעות מהקרבות בעזה. יותר מעשרת אלפים פצועים. מספר בלתי נתפס.
ישראל עדיין עמוק בתוך ההלם של שבעה באוקטובר. בעשרת הימים האחרונים התחלנו להתאושש מעט. צה"ל מצליח להפיח בנו מעט אופטימיות.
היום לפני 18 שנה, ישראל תימרנה קרקעית בפעם האחרונה במלחמת לבנון השניה. הלילה, בדיוק 18 שנים אחרי, ישראל תימרנה קרקעית בלבנון לראשונה. ואמן שזו לא תהפוך ללבנון השלישית. נסתפק בשנה קצת, קצת יותר טובה.
