"גם לשלוש המילים 'לעולם לא עוד' אין כיסוי"
ענת דוידוב בטור אישי: "ביום השואה הבינ"ל שחל היום, אסור לשכוח את שורדי השואה שבינינו, שחוו את חוויית השואה בפעם השנייה בחייהם ב-7.10"
ישראל במלחמה 479 ימים. 90 חטופות וחטופים עדיין בעזה. ואולי, אולי השבוע יהיו לנו עוד שתי בשורות טובות, שתי פעימות נוספות. עוד שישה שבים הביתה. ארבל יהוד, אגם ברגר וחטוף נוסף, שעל פי רשתות אמריקניות לפחות, מדובר בקית' סיגל, האזרח האמריקני. ישראל רוצה את כולם בבית. לא תהיה לנו תקומה עד שכולם יהיו בבית.
ועוד משהו בהקשר הזה. ביום הזיכרון הבין־לאומי לשואה שחל היום, אסור לנו לשכוח את שורדי השואה שחיים בינינו. השורדים היקרים שחוו את חוויית השואה הנוראה בפעם השנייה בחייהם ב-7 באוקטובר.
כ-2,500 ניצולים נפגעו ביום הארור הזה ביישובי העוטף מהמתקפה האכזרית של מחבלי חמאס. רבים מהם נאלצו להסתתר בממ"דים. מנותקים מחשמל, ללא אוכל ומים. אחדים מהשורדים נחטפו או נרצחו בטבח הנורא מכל. 86 משורדי השואה שפונו מבתיהם כבר נפטרו במהלך השנה האחרונה. אנשים יפים שהקימו את ישראל היפה, את הקיבוצים הפורחים, את המושבים והערים. חלוצים אמיתיים. לא כך חשבו שיסתיימו חייהם בישראל.
היום יקרינו בסינמטקים השונים עדויות מצולמות של ניצולים שהבטיחו להם אז 'לעולם לא עוד'. ציפה רובין בת ה-80 מקיבוץ ניר עוז חותמת את העדות שלה במיזם 710 החשוב במשפט מטלטל - התחלתי את חיי בשואה, ובגיל 80 נפלה עלי עוד שואה.
גם לשלוש המילים "לעולם לא עוד" אין ולא היה כיסוי.
