הקשר בין תרבות הסלולרי הצבאי ל-7 באוקטובר
אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים, הסביר: "הקצינים התחילו לנהל את הצבא מהבית" • תהה: "כמה היו בחמ"ל דרום באותו הלילה?"
האלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום התייחס לכניסתו לכניסתו לתפקיד הרמטכ"ל של רא"ל אייל זמיר: "כל עם ישראל חושב שהמשיח הגיע ושהוא קוסם שישלוף מהכיס שפנים. זה לא עובד ככה. הצבא הוא גוף מאוד גדול, זאת אונייה גדולה שלוקח הרבה זמן לסובב אותה".
"אני לא זה שאחווה דעה על שום אלוף שעוזב או מתמנה, זה לא ראוי", אמר בהמשך אך העריך: "אני חושב שהרמטכ"ל בא עם רשימה מסודרת של מה הוא רוצה לעשות ומה צריך לעשות".
מרום, לצד אלופים אחרים במילואים, נחשף לתחקירי הצבא. הוא סיפר: "ישבתי 12 שעות בשבוע שעבר כדי לשמוע את כל התחקירים. היינו בערך עשרים איש בחדר די קטן, והציגו לנו האלופים העיקריים. היה תיעוד די גדול של האירועים שהתרחשו, של ה'מה קרה'. ה'למה' היה חסר מאוד".
הוא הסביר מהם שני ה'למה' הגדולים שהביאו את הצבא להערכתו למחדל 7 באוקטובר: "הראשון הוא התרבות הארגונית, משהו השתבש שם. דברים בסיסיים כמו כוננות עם שחר ומשמעת מבצעית נשחקו עם השנים בצבא".
"החמ"לים נשחקו לגמרי"
הסיבה השנייה קשורה למה שמרום מכנה 'תרבות הסל"ץ' – הסלולרי הצבאי: "הוא מאפשר גם שיחות ועידה, והצבא התחיל להשתמש בו בקצב הולך וגובר. המפקדים התחילו לנהל את הצבא מהבית, והחמ"לים נשחקו לגמרי. אתם יודעים כמה אנשים היו בחמ"ל פיקוד דרום באותו הלילה? שני קצינים בדרגת סגן. אין רישום ואין הקלטה. הגיע אלוף פיקוד דרום, נכנס לחמ"ל, והוא מצא קמ"נית ועוד קצין אחד שאפילו לא הוכשר לנהל את תפקידו. ככה התחילה המערכה בשש וחצי בבוקר. יש פה אירועים שצריך לטפל בהם מהבסיס".
לכן מרום סבור כי צודק הרמטכ"ל הנכנס שבחר לבחון שוב את התחקירים שכבר פורסמו: "יש סיבה למה לפתוח חלק מהתחקירים. בכולם, גם כשמסבירים לך את ה'מה', תמיד יש הסבר נלווה למה זה לא כל כך נורא. למשל - סימים נפתחים? נפתחו סימים גם בעבר".
הוא חש שלא בנוח עם שיקול הדעת שיש בו מן הדחיינות: "יש ביטוי שאומר זה לא טז"מי – לא בטווח הזמן המיידי. לא דחוף".
"יש גם נושאים מקצועיים רבים. ראש אמ"ן הנוכחי מטפל בהם. אתה פשוט לא יכול להאמין אילו שינויים גדולים עבר הצבא הזה", הוסיף האלוף (מיל').
מרום נדהם מהשינוי לרעה שחל בהתנהלות הצבא מאז שהוא פיקד על חיל בצה"ל: "אני בא מחיל הים, שהוא חיל מאוד מסודר. גיליתי עכשיו שלפני שנתיים ביטלו את מפקד תורן בחיל הים. קצין בכיר, סגן אלוף, ותיק. לכן העירו את מפקד חיל האוויר ואת מפקד חיל בשש וחצי בבוקר. למה?".
"כשנכנסתי להיות מפקד חיל הים, ההוראה הראשונה שנתתי – מי שרוצה להיכנס עם סלולרי, בלי מצלמות"
לדברי מרום, "כשנכנסתי להיות מפקד חיל הים, ההוראה הראשונה שנתתי – מי שרוצה להיכנס עם סלולרי, בלי מצלמות. קיבלתי מיליון פניות, אבל התעקשתי על זה ארבע שנים. אמרתי 'תביאו נוקיות ויהיה בסדר'. צריך בשביל זה המון נחישות ולהבין שביקורת מבחוץ עלולה לשחוק אותך. אתה צריך להיות חזק ולהחליט איך אתה רוצה שהצבא יהיה".
הוא התריע על חוסר שיתוף המידע בין הגופים: "הייתי פעם קצין מודיעין בחיל הים, המודיעין היה נדחף על ידי גוף שמרכז אליו את המודיעין ושולח למי שצריך על פי רשימות תפוצה, כך שחיל האוויר שלח גם לחיל הים. הדבר הזה נעשה היום על ידי מכונה. כמו סופרמרקט גדול, שם אתה מושך את המידע ולא מקבל אותו".
"אנחנו צריכים להיות צבא קצת יותר צנוע ויותר ממושמע. לא יכול להיות שבכוננות עם שחר מעירים כמה תורנים, והשאר נשארים לישון. וזה בדיוק הקושי של הרמטכ"ל - לא בנהלים וצחצוחי נעליים, אלא באווירה, בתרבות הארגונית. חלק לא מבוטל מהחיילים מחובר לטלפון הסלולרי ורוצה להגיע הביתה בשבתות, והמפקדים נכנעים לזה", קבע מרום.
בעיניו לרמטכ"ל יש תפקיד מכריע, הן כלפי פיקודיו והן כלפי האחראים עליו - הדרג המדיני: "הממשלה היא מפקדת הצבא. הרמטכ"ל צריך לעבוד גם מול הצבא, וגם בממשק עם הממשלה יש לו חלק בלתי מבוטל. לכן רמטכ"ל הוא כבר איש שמתעסק באסטרטגיה".
"הייתה פה תחושת אופוריה מטורפת. אמרנו שאנחנו יודעים הכול ומבינים הכול"
נושא נוסף שהעלה בהמשך הוא היוהרה בדרגי הפיקוד השונים: "את הדברים הגדולים אנחנו יודעים לעשות. מה בלבל אותנו במודיעין? עשינו מבצעים מטורפים שהביאו מודיעין איכותי ונקודתי, והייתה פה תחושת אופוריה מטורפת. אמרנו שאנחנו יודעים הכול ומבינים הכול. הסימים שנדלקים? אנחנו יודעים שזה לא רציני".
"הצבא קטן בצורה מבהילה. אבל אנחנו אחד הצבאות הטובים בעולם. צריך לסדר את הראש של האנשים, אבל אנחנו בסוף ננצח, אין פה חוכמות", סיכם מרום.
עריה: אחיעד לוק
