הקיץ כבר כאן, וזו סיבה נפלאה לקנח אחרי הארוחה עם משהו קריר וטעים. אך מה עדיף - סורבה או גלידה, ומה ההבדלים ביניהם? בפינת 'מנשנשים סדרתיים' סיפרה ד"ר מאיה רוזמן על הקינוחים הנפלאים.
"רבים בוחרים סורבה מתוך מחשבה שהוא בריא או קל יותר", אמרה תחילה. "אומנם הסורבה מכיל פחות שומן לעומת גלידת שמנת, אבל חשוב לדעת שבניגוד לגלידה, שמספקת גם סידן וחלבון מהחלב, הסורבה כמעט ולא מכיל ערכים תזונתיים אלא בעיקר סוכר ומים. המשמעות היא שבסורבה אין "תועלת בריאותית" מעבר לטעם המתוק והמרענן. אבל קודם נפתור סוגיה בסיסית יותר: האם גלידה באמת כזו מזיקה לבריאות? האם היא באמת רק אוכל לנפש? אז התשובה היא תלוי באיזה גלידה מדובר. זה כמו לשאול האם לחם זה בריא - תלוי איזה. יש לחמים בריאים ויש כאלו שאין להם שום ערך תזונתי. לגלידות מסוימות יש ערכים תזונתיים לא רעים בכלל. אז נכון, בגלידת שמנת אמיתית בנוסף ליתרונות יש גם 20% סוכר".
עוד הוסיפה: "אבל לפעמים היא עדיפה על ממתקים שמכילים רק סוכר וקמח לבן. למה? מה היתרונות שלה? ומה ההבדל בין הגלידות? חלבון: בגלידה חלבית יש חלבון כמו במוצרי חלב. מנת גלידה מכילה לפעמים יותר חלבון מאשר במעדן חלב ממוצע. הגלידה משביעה לזמן ארוך: השילוב של החלבונים עם השומן והסוכרים בגלידה גורם לכך שהסוכר נספג בקצב איטי אל הגוף. מה זה אומר? שהגלידה משביעה לזמן ארוך יותר בהשוואה לשוקולד, וגם שהיא מתאימה אם יש נטייה לסוכרת. גלידה חלבית מכילה בדרך כלל כמות סידן כמו במעדני בחלב! כל מי שמחפש מקורות לסידן בתפריט יכול בהחלט לספור גם את הגלידה. לעומת זאת סורבה נתפס כגרסה "קלילה" לגלידה - בלי שמנת, בלי חלב, לפעמים גם "ללא חלבון מן החי". אבל מה באמת הערך התזונתי שלו, ואיך הוא משתווה לגלידה רגילה או ליוגורט קפוא? בסורבה יש בדרך כלל תכולת סוכר גבוהה במיוחד, לפעמים אף גבוהה יותר מגלידת שמנת. הסיבה היא שסוכר לא רק ממתיק אלא גם משמש כחומר שנותן מרקם חלק ומונע היווצרות גבישי קרח גדולים. ברוב המותגים מדובר על כ־20-30 גרם סוכר במנה סטנדרטית (כוס חד־פעמית קטנה או שתי כפות גדושות) - כלומר כמעט 5-6 כפיות סוכר".
"בניגוד לגלידה רגילה, בסורבה כמעט ואין שומן", הבהירה ד"ר רוזמן. "זה אולי נשמע חיובי, אבל דווקא השומן בגלידה 'מאט' את קצב עליית הסוכר בדם. בהיעדר שומן האינדקס הגליקמי של סורבה לרוב גבוה יותר, כלומר רמות הסוכר בדם קופצות מהר יותר אחרי האכילה. יש מותגים שמכילים מעט פרי אמיתי, ואז ייכנסו גם סיבים תזונתיים, ויטמינים ונוגדי חמצון. אבל בפועל הכמות זניחה. כדי לקבל 2-3 גרם סיבים (כמות שיש בפרי אחד), צריך לאכול סורבה שעשוי מ־100% פרי. רוב הסורבה התעשייתי מבוסס על מיצים מרוכזים או תמציות טעם, כך שהיתרון הזה לא באמת משמעותי. בעבר השתמשו בצבעי מאכל מלאכותיים (כחול, אדום, ירוק), אך כיום רוב היצרנים עברו לצבעים טבעיים, שמופקים מירקות ופירות (כמו סלק, כורכום, גזר סגול). לכן בהיבט הזה אין בעיה בריאותית מיוחדת, ובדרך כלל גם לא מדובר בכמות גבוהה. העובדה שהסורבה מבוסס כמעט רק על מים וסוכר גורמת לכך שהסוכר שבו נספג במהירות. השיא ברמות הגלוקוז בדם מגיע מהר יחסית, מה שעלול לגרום לתחושת רעב וחוסר שובע זמן קצר אחרי האכילה, בניגוד לגלידה עם שמנת או יוגורט, שבהם השומן והחלבון מאטים את הספיגה".
בסיום אמרה מאיה: "בסורבה: מנה קטנה (כ־100 גרם) מכילה בממוצע 120-150 קלוריות, רובן מסוכר. גלידת שמנת: אותה כמות תיתן כ־180–220 קלוריות - יותר שומן, פחות סוכר, אבל גם חלבון וסידן. יוגורט קפוא: לרוב סביב 120-160 קלוריות, תלוי אם הוא על בסיס יוגורט אמיתי או אבקת חלב. היתרון: יש בו גם חלבון וסידן, ממש כמו ביוגורט רגיל. מנה סטנדרטית של סורבה או גלידה נחשבת כוס חד־פעמית קטנה (כ־100 גרם) או שתי כפות גדושות. הבעיה היא שברוב המקומות מגישים מנות גדולות בהרבה - חצי ליטר משפחתי שמתחסל בין שני אנשים, או גביע כפול שמכיל כמעט פי 2-3 מהמנה המומלצת".
לאחר מכן שוחחה ד"ר מאיה רוזמן עם מיכל קדוש ('103fm') ושמעה לצד אילו סדרות ניתן לנשנש.
כתבות בתזונה ובריאות, עצות וטיפים לשיפור אורח החיים ומתכונים נחמדים - הכול בחינם, ישירות אליכם למייל! לחצו כאן להצטרפות.