החזית האזרחית: ענף הבנייה במלחמה
כיצד התנהל ענף הבנייה בחירום? • מהן השלכות החוסר בפועלים? • מנכ"ל 'ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז' אלי רוזנטל סיפר • פרק 18
ענף הבנייה בישראל חווה לא מעט טלטלות בשנים האחרונות. ואז הגיעה המלחמה, ושוב טרפה את הקלפים. בפרק ה־18 בפודקאסט 'מהנדסים בנייה' התארח אלי רוזנטל, מנכ"ל 'ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז' לשיחה מרתקת על החוסר בפועלים מבוקר 7 באוקטובר אל תוך המצוקה בענף במהלך המלחמה ועד היום.
"בחזית ענף הבנייה נמצאים הקבלנים, ולמילה חזית יש משמעות נוספת בזמן המלחמה", פתח אודי. "את הקבלנים אפשר למצוא בקבלנים כלוחמים, בשירות מילואים, אפשר למצוא בחזית מבצעים עבודות תשתית בנייה, מיגון ועוד דברים אחרים. כמובן בחזית הבנייה, ממשיכים לבנות את הארץ, בפרויקטים השונים של מגורים ותשתיות. השנים האחרונות היו מאתגרות עבור הקבלנים, אם הולכים אחורה אז הקורונה, המלחמה, נושא הרגולציה, מחסור בכוח האדם שהולך ומחריף, המון דברים קרו. כל דבר שמשפיע על הקבלנים, משפיע גם על המדינה ועל האזרח שקונה את הדירה בסוף".
בתגובה, סיפר אלי על פועלו בארגון: "התפקיד שלנו הוא לייצג את הקבלנים והיזמים מול הרשויות המקומיות וכל גופי הרגולציה שעוזרים להם להתקדם בפרויקטים שלהם, לפני או תוך כדי. כשמדברים על גופי רגולציה, זה כל מה שקשור לחברת חשמל, פיקוד העורף, כיבוי אש, ועדות מקומיות ומחוזיות, פקידי יערות ועוד. כמובן הרגולטור הגדול ביותר והמשפיע ביותר, שאנחנו עובדים מולו, זה רשם הקבלנים. מדובר באגף בתור משרד הבינוי והשיכון. אני לוקח אותך שנתיים אחורה, לפני המלחמה, לתקופה של עליית הריבית. שם אנחנו רואים שינוי מגמה בענף, עלויות המימון התייקרו משמעותית, הן לרוכשי הדירות והן לקבלנים. יש האטה בקצב מכירת הדירות, אין פרויקטים חדשים. ברגע שהנגיד התחיל להעלות את הריבית, אז חווינו האטה. ואז נכנסנו למלחמה באוקטובר בהפתעה מושלמת, כמו כולם, וגילינו שנעלמו לנו 82 אלף פועלים פלסטינים שעבדו פה, שהיו בסגר עוד משבוע לפני המלחמה בתקופת החגים. בוקר בהיר אחד הם נעלמו".
"בשבועות הראשונים כמעט לא הייתה עבודה באף אתר בנייה", אמר. "הרשויות המקומיות לקחו את החוק לידיים, ופשוט אסרו על פתיחת אתרי בנייה. אז אנחנו נכנסו, לתמונה, ופנינו לרשויות המקומיות שבתחום העיסוק הרגיל שלנו: ת"א, בת ים, חולון, ראשל"צ, וביקשנו לפתוח את האתרים כי לא הייתה שום מניעה. הסיבות היו פסיכולוגיות, ראשי הערים פחדו מזעם התושבים. אתר בנייה לרוב מזוהה עם עובדים פלסטינים, ולמרות שלא היו כאלה, הם לא רצו שיחששו לרגע שאולי יש עובד כזה או אחר".
בסיום, הבהיר רוזנטל: "כארגון אנחנו מאוד פעילים מול הועדות המחוזיות ומנסים לשנות דברים מבפנים. ת"א מאשרת בימים אלו תוכנית שאמורה להחליף את תמ"א 38 כלומר בכל מקום שבו אין תמ"א מאושרת, שזה בערך 30% מהעיר, התוכנית הזו תחול". בתגובה, שאל לביא: "ומה זה אמור לתת לאזרח? בתכלס, מבחינת תחבורה ציבורית, מחייה?"
רוזנטל השיב: "אם אתה שואל אותי מה יקרב בשוק בשנים האחרונות, הביקוש לדירות יעלה. אם המדינה לא תמנה פרויקטור ולא תרים את הכפפה הם לא ידעו להתמודד עם זה. הביקוש יגדל, המחירים יעלו, העלויות עולות ונמצא את עצמנו במצב לא טוב. אנחנו רוצים שהדיירים יוכלו לקנות דירה. שיהיו תוכניות שיעודדו אנשים צעירים לקנות דירה, שיהיו תוכניות שיעודדו את זה. צריך לעודד אנשים לחיות לא במרכז הארץ".
